רועי:״תפסיקי לחפור כבר!!״
עניי התמלאו בדמעות ולפני שאמר משהו רצתי לביתי מהמבוכה.
נכנסתי לבית וראיתי את דניאל, אמא ואבא יושבים על הספה.
אמא:״באנו ליומולדת שלך..״
אני:״אמא, היומולדת שלי עוד שבוע לא היום..״
אבא:״את תקבלי עוד כמה ימים את המתנה שלך..אנחנו צריכים ללכת..מזל טוב קטנה שלי..״
הם יצאו מדלת הבית והלכו..מי יודע מתי אראה אותם שוב.
עליתי לחדר, לא עברו 2 דקות וכבר הכרית שלי התרטבה מדמעות.
דניאל:״אחותי? הכל בסדר?״
אני:״לא! לא הכל בסדר!!״ צעקתי וקמתי מהמיטה.
״שפכתי את הלב שלי בפני רועי, אמרתי לו שאני אוהבת אותו, נפרדתי מעומרי בדרך הכי מגעילה שיש ועכשיו גם אמא ואבא?!? אתה יודע שבכלל שכחתי שיש לי יומולדת שבוע הבא?! איך זה אפשרי בכלל?!״ המשכתי לצעוק וזרקתי כל מיני כוסות וצלחות שהשארתי על השידה..
דניאל:״היי!! תתאפסי על עצמך!! תסתכלי במראה...העניים שלך אדומות וזה לא טוב מאי, שנינו יודעים מה קורה לך בגלל זה..״
הסתכלתי במראה וראיתי שבאמת העניים שלי היו אדומות..גם מבכי. ניצלתי את זה שאני חזקה, אבל עדיין הייתי עדינה ופגיעה והלכתי לרועי, דניאל משך בידי במטרה לעצור אותי אבל הוא לא הצליח. נכנסתי לבית של רועי וראיתי אותו על הספה.
רועי:״מאי?! מה את עושה פה?!״
אני:״אתה אוהב אותי?״
רועי:״מאי העניים שלך אדומות..תרגעי..״
אני:״תענה לי..״
רועי:״אני...״
