ראיתי את איתי קם בבהלה ושאל מה קרה, הסברתי לו הכל בזמן שאני משכיבה את רועי על הבטן בספה בסלון ומטפלת בפצע שלו, לקחתי מטלית לחה שהרטבתי במים חמימים וניקיתי את הדם שמסביב לפצע, הצעקות של רועי מהכאב העירו את דן שהיה רדום. שון, דן ואיתי תפסו את רועי ונתנו לי לטפל בפצע. זה היה פצע עמוק וקשה לטיפול, רועי פוחד מרופאים ובתי חולים אז לקחתי על עצמי אחריות וטיפלתי בו.
אני:״איתי! תביא לי מחט, חוט, אלכוהול וצמר גפן עכשיו!״. רועי הסתכל עליי במבט של ׳את מטורפת׳. אמרתי לו ״הכל יהיה בסדר יפה שלי״ ונשקתי למצחו. איתי הביא לי את הדברים והתחלתי לתפור. אחרי שגמרתי שמתי לו תחבושת וחומר חיטוי שקצת שרף והוא נאנח מכאב שוב. ליטפתי אותו כשעל ידיי עדיין היה את דמו. הוא נרגע ונרדם, נשקתי למצחו וישבתי על הרצפה כאשר גבי נשען על הספה. ראיתי טלויזיה ומידי פעם בדקתי מה עם רועי, אחרי חצי שעה בערך נרדמתי.
~בוקר~
רועי:״בוקר טוב מאמי, שיחקת אותה אתמול״ אמר וחייך.
אני:״בוקר טוב״ החזרתי לו חיוך.
״צריך לבדוק את הפצע..להעיר את הבנים?״ הוספתי.
רועי:״מה שבאלך למרות שאני חושב שזה לא יכאב לי אבל בסדר״ אמר בקול ישנוני.
עליתי ללמעלה והערתי את הבנים, נכנסתי לחדר וראיתי אותם על המיטה שלי ישנים כפיות. פרצתי בצחוק והם התעוררו, כשהם גילו שהם ישנו בכפיות הם הסתכלו אחד על השני ואמרו ביחד ״זה לא מה שאת חושבת״. ״טוב בסדר יאללה בואו לעזור לי עם הפצע של רועי.״
ארגנתי לי מטלית שהוטבלה במים חמים מעט והבנים ירדו ללמטה.
פתחתי את התחבושת ולא האמנתי למה שראיתי...
