עומרי:״עומרי...את לא זוכרת אותי?״
אני:״אממ..לא, לא יודעת, כאילו אתה מוכר לי..״ אמרתי והייתי מבולבלת.
עומרי מלמל משהו ואז תקף אותי כאב ראש עצום, כל הזיכרון שלי חזר, רצתי אל עומרי ונתתי לו חיבוק חזק...
אני:״איך עשית אתזה??״
עומרי:סוד במבה קטנה שלי...״
חזרתי לבית ושמעתי רעשים מחדרי. עזבתי את עומרי בסלון והלכתי לבדוק מה זה. עליתי לחדר וראיתי את רועי יושב ובוכה, כשהוא שם לב אליי הוא היה מופתע, הוא חיבק אותי כלכך חזק וגם אני...
אני אוהבת אותו, אני בוודאות אוהבת אותו, אני חא יודעת אבל אם הוא אוהב אותי..
הסתכלתי לו בעניים וראיתי את כל הצבעים מתחלפים במהירות.
אני:״דיי רועי, הכל בסדר תרגע..״ אמרתי והוספתי חיוך קטן. ״דיי נו רועי, תראה אותי. אני בסדר, רק נלחצתי קצת, עומרי מצא אותי ביער והכל טוב איתי...״ ישבתי על המיטה והוא פשוט בא ונישק אותי. אחחח כמה התגעגעתי לשפתיים האלהה!!
רועי:״התגעגעתי אלייך״ אמר וחייך.
אני:״גם אני אוהבת אותך..״ אמרתי והוא הגניב לי עוד נשיקה.
פתאום היה לי חיזיון, כן, אותו חיזיון מפעם קודמת, זאת אני, תינוק ורועי. רגע, לפני כמה ימים זה היה שון, מה קרה פה?!
לא אמרתי לרועי את החיזיון שהיה לי עכשיו. ירדנו למטה למטבח (כןכן אנימאוד רעבה..) ולא ראיתי את עומרי, כנראה שהלך.
פתאום נפתחה הדלת וזה היה...
