•נקודת מבט רועי•
אני לא יכול להסתיר אתזה ממנה עוד...היום אני אספר לה...
באתי להגיד לה בוקר טוב ונתתי לה חיבוק.
אני:״מאי. אני צריך לספר לך משהו..את יכולה בהפסקה?״
מאי:״כן בטח! זה מה שקרה אתמול?״
אני:״לא...זה משהו אחר״
מאי:״טוב אבל אתה חייב לי הסבר על מה שקרה אתמול..״
אני:״ברור לא שכחתי אל תדאגי..״ אמרתי ויצא לי צחקוק..
•נקודת מבט מאי•
אחרי שרועי דיבר איתי נכנסתי לכיתה. השעה הראשונה הייתה בסדר יחסית אבל משהו קרה בשעה השנייה, מן כאב ראש מוזר כזה, התקף של כאב, עצמתי את עיניי כדי לנסות להרגע אבל זה לא הצליח.
אני:״המורה אני יכולה לצאת לשירותים לשטוף פנים? ממש כואב לי הראש..״ המורה הנהן בחיוב ויצאתי בריצה. ראיתי את רועי יוצא אחריי, הלכתי לכיוון הדשא ופרצתי בבכי, ראיתי כל מיני תמונות שאני מחזיקה תינוק ולידי עומד שוןן?!? אין מצבב!! אין מצב בחייםםםם אני סתם הוזה... זה לא באמת!!
רועי:״מאי? את בסדר?״
אני:״לא״ והמשכתי לבכות אך הבכי התגבר..
״תעזור לי רועיי!! אני לא מסוגלתתת!!״ תפסתי את ידו בחוזקה וזה היה נראה שזה לא מזיז לו בכלל..
הוא בהה בי והידק את אחיזתו בידי, ולפתע העולם עצר, כאילו אני לבד ביקום, הכאב נעלם והבכי הפסיק.
אני:״איך עשית את זה?!״ שאלתי עם דמעה.
רועי:״מה שהיה לך זה חזיונות, כנראה שזאת הפעם הראשונה אז זה קצת כאב, יכול להיות שבפעם הבאה זה לא יהיה ככה אבל אם תלמדי לשלוט בכוחות שלך אז זה לא יקרה, ואני רק הפעלתי את הכוחות שלי עלייך הפעם, לא את עליי.״ אמר וחייכתי.
אני:״רועי, ראיתי משהו מוזר״ אמרתי ועיקמתי את הפרצוף.. ״ראיתי אותי ואת שון עם תינוק..״ זה הגיוני??
רועי״אני לא יודע, אבל יש משהו שאת חייבת לדעת..״.
אני:״מה קרה?!״
רועי״...
