פרק 37

232 16 0
                                    

עומרי:״מאי!!! תברחי!!״
לא ידעתי לאן ללכת, התחבאתי בארון של חומרי הניקוי במטבח. פתחתי מעט את דלת הארון והצצתי, ראיתי דמות עם עניים אדומות, שיער שחור חלק וקעקועים כמו שלי על הידיים.
היא תפסה את עומרי וברחה, פתחתי את הארון לפני שהיא יצאה כשדמעות עומדות בעניי ומאיימות לצאת.
אני:״תעזבי אותו!!״ היא חושבת שרק היא יכולה להיות עצבנית ורעה פה?? לאלא מותק, תכף היא תראה מי זאת מאי!
בר(הדמות):״פחח חושבת היא חזקה ומפחידה..״
היא הלכה, היא הלכה עם עומרי, למה אני תמיד פוגעת בהם למההה?!?
עמדתי במקום ובכיתי, מה היא תעשה לעומרי??
שון:״דיי מאי, אנחנו נמצא אותו אל תדאגי..״
שון נגע בכתפי ועף מיד אחורה, הסתכלתי עליו לשנייה ועליתי לחדר בריצה.
נעלתי את הדלת ונשכבתי על המיטה. המשכתי לבכות אפילו יותר ממקודם ועניי היו עדיין אדומות אך הקעקועים נעלמו מידיי.
שון:״מאי תפתחי לי שנייה נו..״
שתקתי, בכל ניסיון של רועי ושון להתקרב אני התרחקתי אל המוות, לא מגיע לי להיות פה ולפגוע בהם.. פתחתי את הדלת ורצתי מהר לשירותים, כן..יש שם את הסכין מפעם קודמת, נעלתי את הדלת וישבתי על האסלה, לקחתי את הסכין והתחלתי לחתוך...
•נ.מ רועי•
הייתי למטה בסלון חושב איך להוציא את מאי מהחדר, שמעתי את הדלת של החדר שלה נפתחת ועוד דלת אחרת ננעלת, היא הלכה ל...פאק אני חייב לעצור אותה!!
עליתי לשירותים מהר ודפקתי על הדלת.
אני:״מאי, אל תעשי אתזה..מאי..״
מאי:״עזוב אותי שון!״
אני:״מאי זה רועי, בבקשה תפתחי לי..״
מאי:״לא רוצה עזוב אותי...״
אני:״מאי תנסי להשתלט על עומרי, לראות איפה הוא, בבקשה...״
מאי:״אני לא מצליחה...״ שמעתי אותה בוכה...
אני:״שון, לך תביא לי סכין מלמטה, הכי חדה.״ לחשתי לשון ותוך דקה היה לי גם סכין, פרצתי את הדלת ופתחתי אותה במהירות.
ראיתי...

ואלה החיים שלי...Where stories live. Discover now