ויצאנו.. הלכנו קודם לשכונות ושאלנו אנשים אם הם ראו את עומרי, כל הזמן הזה שחיפשנו היו לי דמעות בעיניים אבל רועי ושון היו שם כדי להרגיע אם אני אתפרק שוב.
חשבתי עליו, מה קורה לו עכשיו?
רועי: ״תקשיבי לי מאי, תסתכלי עליי את חייבת להירגע עכשיו ולהתרכז , תנסי לראות מה קורה עם עומרי ואיפה הוא , שיבוא לך חיזיון, משהו, בבקשה! ״
אולי אני באמת צריכה להירגע ולהתרכז, עצמתי עיניים ונשמתי עמוק וזה הצליח.
ראיתי תמונות של יער ובקתת עץ , אולי שם נמצא אותו.
אני: ״רועי, הצלחתי, הוא ביער! הוא ביער!! ״
התרגשתי, אני הולכת למצוא אותו!!
•נקודת מבט עומרי•
אסור שהיא תמצא אותי, היא מנסה לגנוב למאי את הכוחות!! פאקק איך אני אומר לה את זה?! איך אני עוצר אותה?!
ניסיתי לשלוט על מאי ואז נזכרתי שהיא המפקדת ואי אפשר לשלוט עליה, אז ניסיתי על שון והצלחתי, ראיתי שהם בדרך לפה, שיט!
אני:״רועי, מאי ושון. אל תבואו! היא רוצה לקחת למאי את הכוחות ולהרוג אותה!״
•נקודת מבט מאי•
היינו בדרך ליער, למקום שראיתי בחיזיון, הבקתה שעומרי נמצא, אני ממש מתגעגעת אליו למרות שרק פחות מעשר שעות נפגשנו אבל אני דואגת לו, אני לא יודעת למה היא מסוגלת ואני חא רוצה לישוב על זה אפילו..
שון:״רועי, מאי ושון. אל תבואו! היא רוצה לקחת למאי את הכוחות ולהרוג אותה!!״
אני:״עומרי זה אתה?״
שון:״כן מאי זה אני, אל תבואי. את לא תצאי מזה בחיים..״
אני:״שון אתה עובד עליי??״
שון:״נונה שלי זה אני..״
