אחרי שרועי הלך נשכבתי במיטה, פתאום ראיתי כל מיני תמונות שצצות בראשי.
ראיתי אותי בוכה על קבר של מישהו..עדיין לא ברור של מי, קמתי בבהלה וירדתי לשתות מים, להרגע קצת... נכנסתי לחדר של דניאל ושכבתי לידו, פחדתי שזה יקרה לי שוב...לאחר חצי שעה בערך נרדמתי..
קמתי והתחלתי להתארגן, לבשתי ג׳ינס קרעים ארוך עם חולצת בית ספר שחורה ונעליי עקב נמוך, התאפרתי בקטנה וירדתי למטה.
דניאל:״אחותי מה זה היה אתמול בלילה?״
אני:״סתם היו לי סיוטים קצת אז ישנתי לידך...״
דניאל:״טוב בואי קחי את השוקו איתך לדרך״
אני:״אה דניאל, אני הולכת היום עם רועי..אז תלך עם איתי או עם דן..״
דניאל:״טוב ביי אחותי תשמרי על עצמך״ חייכתי, טוב לדעת שיש מישהו ששומר עליך ככה..
יצאתי וראיתי את רועי עומד מולי ומחייך.
עניו לא השתנו, מוזר... הן היו אמורות להשתנות לכתום..
טוב אני יעזוב את זה זה בטח כלום. נכנסנו לבית ספר כשאנחנו מחזיקים ידיים, בהתחלה זה היה מוזר כי כולם הסתכלו עלינו...
כן גם שון ועומרי הסתכלו. גלגלתי להם עניים והלכתי עם רועי לכיתה..
נטלי:״אעאעאעא אחותייי!!״
אני:״ששש מה יש לך? השתגעת??״ צחקתי
שמעתי את המחשבות של נטלי והן היו קצת מפתיעות...מפתיעות מאוד.. ׳אני שמחה שהיא בחרה ברועי, ככה היא משאירה לי את עומרי..׳ למרות שידעתי שהם מאוהבים..
השעתיים עברו יחסית בסדר כי רועי כל שנייה שינה צבע עניים והסתכל עליי בכוונה כדיי לשגע אותי..דווקא היה מצחיק...
בהפסקה עומרי לקח אותי לצד...
עומרי:״...
