התקרבנו ואז התרחקתי הרגשתי שזה לא נכון..
אני:״רועי דיי זה יהרוס את מה שיש בנינו, בוא נשאר ידידים כמו שאנחנו וזהו..״ צבע עניו השתנו לכחול.
רועי:״הן השתנו נכון?״ הנהנתי לחיוב.
״איזה צבע?״ הוסיף
אני:״כחול, מה זה אומר?״
רועי:״עצב, אכזבה..״
אני:״רועי תורג׳מן אני עוד יכיר את הצבעים שלך..״
רועי ראה שאני אוחזת בידו ועוצמת את עיני, אני רוצה את הצבע שלו היפה, הירוק, שגורם לי להיות איתו, לא הצבע העצוב הזה כחול.. הוא הזיז במהירות את היד.
רועי:״די מאי, זה הורס אותי, הכוחות שלך חזקים מידי עליי..״
אני:״מה זה אומר?״
רועי:״עזבי..״
אני:״נו רועי תגיד לי!!״ צעקתי
רועי:״אני צריך ללכת..״ אמר והסתכלתי לו בעניים.
הן השתנו לירוק היפה שלו, ׳אני יודע שאת קוראת אותי עכשיו...תפסיקי עם זה!!׳
אני:״רועי הצלחתי לקרוא לך את המחשבות..״
רועי:״אם היית קוראת היית יודעת להפסיק..״ והלך...
