ראיתי שהפצע נעלם, לא פצע, לא צלקת, לא דם!
אני:״רועי?! מה קורה פה?!״
רועי:״לא רק את הפצעים של אחרים אני יכול לרפא, רק שאצלי זה מתרפא לבד אבל תודה חיימשלי״ אמר ונשק לראשי.
אני:״בבקשה יפה שלי רק לא יכולת להגיד לי לפני?!״
רועי:״שנינו יודעים שגם אם הייתי אומר לך את בכל זאת היית ממשיכה לטפל בי..״ אמר וגיחח, הוא צדק.
הם קם והכין לנו פנקייקים, ״אני מכינה שוקו קרררר!!״ צעקתי והלכתי לכיוון המטבח.
הבאתי שתי כוסות שוקו קר לשולחן ובדרך הוא התחיל לבעבע כאילו שהוא חם, רועי נגע בו וכמעט נשרף😂
רועי:״פאקקק!! מה עשית?! אמרת שתכיני שוקו קר!!״ אמר ושם על ידו שקית עם כמה קוביות קרח.
אני:״אני...אני לא..לא יודעת..״ אמרתי והתרחקתי לאט. שון התקרב ובכל צעד שהוא התקדם אני התרחקתי.
שון:״מאי, תרגעי זה כלום, זה הכוח החדש שלך..״
אני:״מה כוח?! איזה כוח?! לא רוצה..״ אמרתי והמשכתי להתרחק לכיוון חדרי, הגעתי למדרגות ונפלתי על המדרגה הראשונה, עצרתי את עצמי עם היד והמדרגה קפאה, למה ואיךךך?!?
אני:״פאקק! תתרחק שון בבקשה! אני לא שולטת על זה!״ דמעה זלגה מעניי.
שון:״מאי! תרגעי! את לא תפגעי בי! תתפסי לי את היד.״ אמר והסתכל עליי במבט מודאג, ״נו כבר מאיי!!״ הוסיף בצעקה.
אני:״זה שתצעק עליי זה לא יעזור אז תסתום את הפה שלך!!״ צעקתי עליו. הוא לקח את ידי בכוח ונתן לי חיבוק, הרגשתי מן זרם מוזר כזה.
אני:״שון? מה זה היה הזרם הזה?!״ הסתכלתי עליו.
שון:...
