אפילוג

1.3K 108 304
                                    

אני יושבת בקהל ומעודדת את יהונתן, אשר הטביע את סלו השלישי במשחק הכדורסל הנוכחי. דניאלה, היושבת לצדי, קופצת במקומה בשמחה וקוראת קריאות אהדה אל עבר אחיה הגדול, בן השמונה.

אני פורשת את ידיי לחיבוק כשגופה הזעיר מוטל על גופי, ומודהמת מכך שילדה בת ארבע יכולה לנתח סיטואציות בצורה כה מדהימה. ״אמא, בזכות יהונתן הקבוצה שלו הולכת לנצח!״ היא קוראת ומצביעה אל עבר הלוח הדיגיטלי, שמצביע על כך שקבוצתו של יהונתן עתידה לנצח בפער מוחץ.

״נכון מאוד, קטנה שלי. את צודקת.״ אני אומרת ברכות ונושקת בעדינות לקודקוד ראשה. ריחה המתוק נידף משיערה הבלונדיני והארוך, וגל של חום מתפשט בלבי.
דניאלה ניתקת מחיבוקי, ורצה אל עבר אביה שיושב בספסל לצדנו.

עיניי נודדות מגופה הקטן של בתי המהממת, אל עברו של עידו. לא משנה כמה שנים יעברו, גם בגיל שלושים וחמש הוא עדיין מוגדר כגבר הכי סקסי שפגשתי בחיי, ונשימתי נעתקת למראהו.

ידיו מונחות על מרפקיו במתח, ופיו מוצמד אל אגרופו ההדוק. עידו תמיד היה קפוץ בכל הנוגע למשחקיו של יהונתן, כאילו מדובר במינימום במשחק של ה״אן-בי-איי״, ולא במשחק של ׳אפרוחי הגליל׳ אל מול מקביליהם התל-אביביים.

עיניו הכחולות של עידו בורקות בהתרגשות וגאווה כאשר יהונתן קולע סל נוסף, שהובשל בידי חברו הטוב, אלעד. לסתו החשוקה והחדה כסכין נרפית סוף-סוף, וחיוך יפהפה נישא על פניו המחוספסות והסקסיות.

״אבא, אתה רואה את זה?״ היא צועקת בקולה המתוק. ״יהונתן תכף מנצח את כולם!״ מוסיפה, ופורצת בצחוק מתגלגל ומסחרר כאשר עידו מניף את גופה מעלה באושר.

מעולם לא ראיתי את עידו כל כך שמח, כמו שמדובר בשמחה שרוחש לילדיו הקטנים והיפהפיים, פרי אהבתנו.

״כן, לוּלה. אני רואה.״ הוא מנשק באהבה רבה את לחייה הורדרדה והעגולה, ומיד לאחר מכן מוריד אותה חזרה ארצה. ״זהו, הם מנצחים.״

״אבא, יום אחד אתה גם תלמד אותי לשחק כדורסל?״ דניאלה מביטה בעיניה הגדולות באלו של עידו, ולבי נמס.

דניאלה יצאה דומה בצבעיה לעידו, ואילו יהונתן דמה בצבעיו אליי. מבנה גופו ופניו של יהונתן דמה לחלוטין לזה של עידו, וכך גם ההפך עם דניאלה.

״אני אלמד אותך כל מה שתרצי.״ עידו משיב ומעביר קווצת שיער מאחורי אוזנה הימנית.
״באמת? גם לרקוד בלט?״ היא שואלת בהפתעה, ועיניה נוצצות מתמיד בהערצה אל אביה.

״לטובתך, אני לא חושב שכדאי.״ גיחוך נפלט מפיו של עידו, וחיוכו הצדי והמוכר מתנוסס על פניו. אני צריכה הרבה כוחות נפשיים כדי לא להסתער עליו כעת בנשיקה, לא מול הילדים. ״בשביל זה דודה שלך קיימת, היא אלופה בזה.״ עידו מפרגן לשיר היושבת משמאלי, ובוהה בחיוך בריצפת אולם הכדורסל.

זכרי אותיOn viuen les histories. Descobreix ara