זכרי אותי

פרק 29 - אמבטיה חמה

- נקודת המבט של חן -

״תסתכלי לאן את נוסעת!״ ספיר קראה לעברה של היילי, אשר החטיפה מבט לטלפון הנייד שלה, וכמעט נכנסה בעמוד. הרמתי את מבטי ממסך ניידי גם אני, ועיוותי את פרצופי בבהלה כשהייתי בטוחה שתנתנגש באותו העמוד. ״שלא תדרסי מישהו.״ ספיר הוסיפה ברטינה מהמושב האחורי.

ביני לבין ספיר היה הסכם לא-רשמי בנוגע למקומות הישיבה שלנו ברכבה של היילי. כשיוצאים בערב, הזכות לשבת מקדימה מגיעה לספיר מכיוון שהיא זו שמארגנת אותנו לרוב, וכי חשובה לה המוזיקה בנסיעה. כשאנו נוסעות בבוקר אל בית הספר, אני זו שיושבת מקדימה בשל העובדה שהיילי אוספת אותי ראשונה.

״אם תשתקי אני אשים לב!״ היילי צעקה חזרה, כשמעט בהלה נשמעה בקולה, כמו כולנו. פלטתי אנחה כבדה מפי כשהבנתי שהיילי חזרה להתרכז בנסיעתה, ויצאנו מהמקרה הזה בשלום.

הבוקר קמתי עם אנרגיות חיוביות ביותר לשם שינוי, מזה תקופה ארוכה. בלי יותר מדי מחשבות שליליות על הדימוי העצמי שלי שנפגע, ובלי מחשבות טורדניות על עידו. נטו מחשבות חיוביות.

היילי החנתה את רכבה בחניית בית הספר, ותפסה שתי חניות כשעצרה את הרכב בצורה עקומה ביותר.
״שיט...״ היילי מלמלה והביטה דרך מראות הצדדים על החנייה העקומה. ״טוב, לא נורא. כולם יסתדרו.״ הוסיפה והרימה את האמברקס כשהתעצלה ליישר את רכבה.

ירדנו מהרכב וצעדנו אל עבר שער הכניסה לבית הספר. בירכתי את השומר הקשיש והנחמד לשלום, ואילו היילי וספיר גיחכו למשמע הדבר. עקפתי מספר בנות שהלכו מלפני באיטיות, וחזרתי לעמוד לצד חברותיי הטובות.

״את היחידה שאומרת לו שלום.״ היילי אמרה בזמן שהוציאה קופסת מסטיק מרשרשת מהתא הקטן של תיקה.
״למה לא?״ שאלתי בחוסר הבנה. ״הוא עובד קשה כל יום ושומר עלינו, זה המינימום שנוכל להחזיר לו.״

״את הכי טובה.״ ספיר אמרה וכרכה את זרועה מעל לכתפיי, וקירבה אותי לצדה.

נכנסנו אל הכיתה הרועשת, ונותרו עוד מספר דקות בודדות עד ששיעור אנגלית יחל. חיבקתי מספר ידידים טובים מהשכבה שנהגתי לפגוש בשיעור זה, וצחקתי עם כמה בנות נוספות שהיו בגדר המכרות.

״מה קורה, גברת?״ קולו של שחר נשמע מצדי, ושניה לאחר מכן מצאתי עצמי עטופה בתוך חיבוקו. הרגשתי את מבטה של ספיר מביט בנו, והבנתי ששחר מנסה לעשות עליה מהלך.

״אני בסדר, מה איתך?״ שאלתי חזרה בנימוס, והעליתי חיוך על פניי כשראיתי את חיוכו הרחב של שחר.
״מאוהב.״ הוא אמר והישיר את מבטו אל עברה של ספיר, אשר מיהרה להסיט את מבטה מאיתנו במהרה.

״אולי תעשה איתה כבר משהו?״ שאלתי אותו בייאוש והבטתי עמוק אל תוך עיניו הכהות. ״היא מתחילה לחבב אותך, כדי שתנצל את הרגע.״ הוספתי בשקט, ואמרתי את הדברים קרוב לאוזנו השמאלית.