פרק 12 ❤︎

7.3K 316 47
                                    

TW: תוכן מיני

חיכיתי לדריו בזמן שהתקלח במיטה, מכורבלת בשמיכה. הוא הולך לנסות להתחיל משהו? או שאני אמורה לעשות את זה?

אני מפחדת ממה שהולך לקרות. לא, אני מפחדת מאיך שגופי יגיב למגעו. השבוע האחרון לימד אותי שדריו יכול להיות עדין ומבין. מה שממש לא הגיוני, כי לפי מה ששמעתי עליו כשעוד גרתי בשיקגו, ועוד לפני שידעתי שנתחתן, הכל אמור להתנהל ההפך.
אנשים אומרים שהוא חסר רחמים, חסר לב. אני פוחדת שהעבר שלי ישפיע עליי כשאהיה במצב אינטימי עם דריו.
מה אם הוא לא יהיה סבלני יותר? אני סתם מפחידה את עצמי עכשיו.
אני צריכה להפסיק לחשוב על זה, אבל—
״לילה?״ דריו אמר ונכנס לחדר במגבת שתלויה נמוך על מותניו. לעזאזל, הוא נראה ממש פאקינג מדהים.
הקעקועים, שרירי הבטן, שביל השיער שמוביל ל— אני נועצת בו מבט. תתרכזי, לילה.

״כ-כן?״ אמרתי ובלעתי את רוקי בחוזקה למשמע קולי חסר הנשימה.
דריו צעד באיטיות לכיווני עד שעמד מולי. הוא התיישב על המיטה והמגבת זזה קצת כלפי מטה, חושפת עוד משובל השיער המפתיע שנעלם מתחת למגבת. צריך להיות אסור להיות כל כך סקסי. אני חושבת שאם היו שואלים אותי דריו או רייאן רינולדס, הייתי בוחרת בדריו.

הבטתי בספר שעל יריכיי, לא מסוגלת לפגוש בעיניו.
העיינים שלו. הגומות שלו. הקעקועים שלו. הצלקות, שרציתי לחקור ולשאול עליהן. הכול בו.  הוא היה מושלם.
לעזאזל, ממתי אני אוהבת את מראה ה׳בחור הרע׳?
״אהובה, אני לא מצפה שנעשה כלום הלילה.״ דריו אמר.
נאנחתי והבטתי בספר שבחיקי. אני לא יכולה לוותר לעצמי, אם אמשיך לפחד מרגעים אינטימים, אני רק אפספס ואגרום לברודי לנצח. הוא לא שבר אותי. אני לא שבורה... נכון?

״ומה אם אני רוצה שנעשה?״ לחשתי והמשכתי להביט בספר.
דריו תפס את סנטרי בין אצבעתו המורה ואגודלו, מרים את מבטי וגורם לי לפגוש בעיניו.
תשוקה בערה בעיניו, ואני אוהבת את זה. אני אוהבת את זה שהוא רוצה אותי. ״את בטוחה?״ דריו לחש. במקום לענות, ידי התגנבה לכיוון עורפו ונישקתי את שפתיו הרכות.
לשונו הפרידה בין שפתיי וצללה אל תוך פי.
לשוני הייתה מהוססת יותר אבל לא נראה שלדריו היה אכפת, כאילו הוא פשוט שמח להיות פה. דריו נתן לי לחקור את פיו באיטיות ולהתקדם בקצב שלי, מה שממש הודתי לו עליו. כל
נגיעה של לשונו בלשונו גרמה לגל עונג מחודש. כשהגשתי אמיצה, דחפתי אותו לאחור בעדינות, מתיישבת מעליו. קפאתי כשהרגשתי את זקפתו, שהייתה קרובה אליי באופן מפחיד.
לא נשכב עכשיו. הזכרתי לעצמי.
הרטיבות הפכה כבר את לבישת התחתונים ללא נוחה. הוא יכול להרגיש את זה? פאק.
"את בסדר?״ דריו שאל בקול העמוק שאני כל כך אוהבת ונשך את תנוך אוזני. בלעתי את רוקי ואמרתי, ״כן, כן.״ ליבי פעם בחוזקה כנגד חזהו ונשמתי בכבדות.
הוא החזיק בבד חולצתי ולחש באוזני, ״אני יכול להוריד את זה ממך?״
ליבי פעם בחוזקה בכלוב צלעותיי ו.. אלוהים. אני רוצה להגיד כן. למה שאני לא אעשה את מה שאני רוצה?

״כן.״ אמרתי. דריו משך את חולצתי מעל לראשי וזרק אותה הצידה.
עצרתי את נשימתי כשדריו הביט בשדיי. הדבר שהכי שנאתי במה שברודי עשה הוא כשגופי גם התפתח בזמנו. שנאתי את איך שברודי דיבר על גופי. אבל.. פאק. אני אוהבת את זה שדריו אוהב את מה שהוא רואה. לחייו של דריו סמוקות ועיניו מרוכזות בחזי.
עוצמת מבטו של דריו גרמה לי להירטב עוד יותר. אני פאקינג צריכה אותו. אני צריכה שהוא יגע בי, ואני צריכה לדעת איך גופי יגיב.
״דריו, אם לא תגע בי אני אלך לאח המזוין שלך ו—״ התחלתי לאיים אבל הוא קטע אותי כשהצמיד את פיו לפי. הנשיקה שלו הייתה רעבה, נואשת. כאילו הוא הזדקק לי בדיוק כמו שהזדקקתי לו. גנחתי אל תוך פיו כשאצבעו המורה ואגודלו סובבו את פיטמתי.
ברודי אף פעם לא עשה את— אל תחשבי עליו. אם תחשבי עליו, תהרסי את הרגע.

דריו התנתק מפי והשתיק את גניחת הכעס שלי כשהתחיל לנשק את צווארי.
״את בסדר?״ הוא לחש אל תוך עורי. ״כן.״ אמרתי בקול חסר נשימה.
ראשו ירד נמוך יותר עד שהיה ממוקם אל מול שדיי.
הוא הרים את מבטו, שאלה שקטה בעיניו. הנהנתי ונשימתי התנתקה כשדריו שם את פיו החם סביב פטמתי.

גנחתי בשקט כשדריו סיבב את לשונו סביב פטמתי בתנועה חלקה ומפתיעה.
הוא פיזר נשיקות מתוקות על פטמתי, ולאחר שתי דקות החל למצוץ אותה. הוא עבר לפטמה הבאה ונתן לה את אותה כמות תשומת לב בזמן שסובב את הפטמה האחרת בין אצבעותיו בתנועות מיומנות.
הוא המשיך להתקשח מתחתיי, מידי פעם זזתי והתחכחתי בו.
״את ממש לא עוזרת לי פה.״ הוא נהם על עורי ונשך בעדינות את פטמתי. גנחתי והבטתי בו, סמוקה.
״לא עוזרת.. איך?״ הוא מצפה שאני אגע בו?
״תפסיקי לזוז. אם רת רוצה שאהיה פאקינג סבלני, תפסיקי לזוז.״ הוא נהם. אני כל כך רטובה, שכבר לא חשבתי על הפחדים שלי. לא עכשיו.
יש לי סוף סוף הפסקה מברודי. משהו, שהוא רק שלי ושל דריו. משהו שברודי לא יכול להשפיע עליו.

*לא קשור לסיפור*
היי! הפרק היום קצת קצר יותר 😕
אלוהיםם, 3,000+ מכם. תודה תודה תודה!!
מקווה מאוד שלכל אחת מכן יהיה גבר מאפיה שיאהב ויהרוג בשבילכן!
רק רציתי להגיד שאני כנראה אכתוב פלייליסט לספר בגלל שיש כל כך הרבה שירים שעוררו בי השראה שאין מצבב שלא תאהבו!
בקרוב (כנראה שלושה ימים, או פחות) יעלה המשך, אוהבת מלא!! 3>>

גבירת המאפיהWhere stories live. Discover now