עבר מסובך

עונה 2 פרק 4

אחרי שהילדים אכלו את הפסטה עם הרוטב ושניצלים שהכנתי אתמול, ג׳יימס ואני התיישבנו בסלון עם שני ספלי קפה.
הוא לא דיבר, הוא חיכה שאני אתחיל.
״כל מה שסיפרתי לך על הילדות שלי - היה אמיתי. על זה שההורים שלי מתו, ועל זה שקייד רצה לעזור לי... אבל באמת החסרתי ממך את העובדה שאתה אמור למות״ התחלתי.
״כשקייד מצא אותי והתחלנו לעבוד ביחד, המטרה הייתה אבא שלך, רצינו להרוג אותו. קייד רצה מהסיבות האישיות שלו, ואני רציתי כי הוא רצח את ההורים שלי. אז קייד השתמש בי, אני בסך הכל הייתי הפיתיון. בכל מקרה, הבנו שג׳ורג׳ בכלא, כך שלא הייתה אפשרות להרוג אותו, אז החלטנו לפגוע בך. גילינו שאתה לומד בפנימייה הזאת, וקייד שלח אותי לשם כדי שאהרוג אותך״ אני ממשיכה וג׳יימס שותק. הוא מחכה בסבלנות עד שאסיים - דבר שהוא לא היה עושה בעבר.
״אז באמת הגעתי לפנימייה והתחברתי אליך, ואז התחלתי להרגיש אליך משהו״ הסתכלתי בעיניו, שיבין שאני לא משקרת.
״קייד היה מתקשר אליי כל הזמן, אומר לי מה אני עושה לא בסדר ומה לעשות הלאה. אחרי שהבין שהתאהבתי בך, ושאני לא באמת מסוגלת להרוג אותך כמו שרצה, הוא איים על חיי. זה מה שגרם לי להתעלף, בגלל זה הייתי בבית חולים וכ׳ו... אחרי שחזרנו לפנימייה, קייד חטף אותי, הוא אמר שהוא צריך אותי כדי להגיע לסאם דאייר. זוכר אותו?״ אני שואלת והוא מהנהן, לרגע מרכין את ראשו.
״מאוחר יותר התברר לי שקייד וסאם היו ביחד, ושהוא רוצה להרוג את ג׳ורג׳ כי הוא הרג את הבן שלהם. אבל זה עניין אחר, זה יותר מסובך ממה שאתה חושב. בכל מקרה, גם גיליתי שג׳ני בעצם אחותו של סאם, ובגלל זה היא יודעת עליי הכל״ אמרתי.
״איך היא יודעת את הכל עלייך? לא הבנתי״ ג׳יימס מבולבל.
״קייד סיפר לסאם עליי רק כשפגש אותי, הוא רצה לעזור לסאם, כך שאחרי זה הכל התגלה לג׳ני והיא נשלחה לפנימייה כמוני בשביל לעצור אותי״ הסברתי.
״אהה, בגלל זה היא ידעה שאנחנו בדיינר ההוא״ ג׳יימס העלה סיטואציה בה מאוד כעס על ג׳ני באותה תקופה. הוא היה מאוד נסער אחרי שהבין שהיא רדפה אחרינו.
״כן, בדיוק!,״ שמחתי שהוא הבין, ״אז שלחתי לך הודעה שתפגוש אותי במקום מסויים, אבל לא ידעתי אם תגיע או לא״
״ובדיוק אז ג׳ני סיפרה לי עלייך הכל״ מודה ומסתכל הצידה כדי לעכל את הנאמר.
פתאום כל החלקים התחברו לו, הוא הבין מה קרה לי ואיך כל הדבר הזה התגלגל אליו בצורה לא נכונה כמו ׳טלפון שבור׳.
״ובאמת רציתי להרוג אותך בהתחלה, אבל כבר לא יכולתי...״ אמרתי בשקט, מסתכלת גם הצידה.
״התאהבת בי״ סיכם והחזרתי את מבטי אליו.
עיניו נצצו, כאילו ראה מלאך מולו. הוא היה שמח, רגוע, שלם. הוא חיכה לשמוע את זה.
״אני מצטערת״ לחשתי והוא הניד את ראשו לשלילה.
״את לא צריכה להצטער״
״ברור שאני כן! אני רציתי להרוג אותך״
״אז אני צריך להיות בר מזל שהתאהבת בי!״ הוא חייך.
חייכתי גם, אך השפלתי את ראשי.
קשה לי לחייך ככה.
״אני כזה מטומטם שלא רציתי לשמוע לך קודם..״ מלמל בשקט ותפס את ראשו.

ובדיוק אז דלת הבית נפתחה, בה עמד טום, בעלי.