עבר מסובך

פרק 27

~נקודת מבט ג׳יימס~
״כל מה שאני הולכת להגיד לך יישמע לא אמיתי, אבל אני נשבעת לך שזו האמת״ ג׳ני מתחילה להגיד לי.
אחרי מה ששמעתי משרלוט בבית החולים, אני לא חושב שאשמע משהו יותר הזוי מזה.
״נו״ אני מזרז אותה. היא הבנאדם היחיד שלא בא לי להיות לידה עכשיו.
״שרלוט היא לא מי שאתה חושב, היא חלק מארגון מסויים. אוקיי?״ היא אומרת.
לא חדש.
אני מהנהן ועושה את עצמי כאילו אני מנסה לקלוט.
״לפני 10 שנים בערך ההורים שלה נרצחו על ידי... טוב.. אל תתעצבן אבל...״ ג׳ני מתחילה לגמגם.
״אין לי את כל היום״ אני מזרז אותה שוב.
״ג׳ורג׳ בן״ היא לבסוף אומרת.
קפאתי במקום.
א..אבא שלי? אבא שלי רצח את ההורים של שרלוט?!
למה?
ולמה ששרלוט לא תספר לי על זה?! מה לעזאזל...
״את משקרת״ קבעתי.
״לא, ג׳יימס, אני לא משקרת״ היא עונה ואני מתחיל להסתובב, ללכת מצד לצד באי נוחות.
״זה לא הגיוני! למה שהוא יהרוג אותם?! ולמה ששרלוט לא תגיד לי?!״ אני צועק.
״דוד שלך נרצח, נכון? על לא עוול בכפו״ ג׳ני שואלת ואני מופתע מהמידע. איך היא יודעת?
״כן.. הוא היה חף מפשע״ אני עונה.
״אבא של שרלוט רצח אותו. אבל יש לזה הסבר-״ היא אומרת ואני עוצר אותה.
״לעזאזל עם הסיפורים האלה! שום דבר מזה לא נשמע לי הגיוני!״ צעקתי.
״לפחות אתה יודע שאני לא משקרת! עובדה שאני יודעת על דוד שלך!״ אמרה.
השתתקתי.
״עכשיו תשמע, באותה תקופה, אבא של שרלוט היה גם הוא בארגון מסויים. התפקיד שלו היה להרוג פושעים, אבל הוא לא ידע שהאנשים האלה בעצם חפים מפשע. אחרי שהממשלה גילתה את זה, היא החליטה להכניס את כל מי שעבד בארגון הזה לכלא, אבל כמה ימים לפני המשפט שלו - אבא שלך בא ורצח אותו, כאות נקמה על כך שרצח את אחיו״ אמרה.
״מ..מה? את רצינית? בגלל זה אבא שלי עכשיו בכלא?! כי הוא ניסה לעשות צדק?!״ אני מתחיל להחליף צבעים והראש שלי מסתחרר.
״אני מצטערת, ג׳יימס״ לחשה.
״ולמה שרלוט לא סיפרה לי? ולמה את דיווחת למישהו על זה שיצאתי עם שרלוט לאכול?״ אני מתחיל להשתגע, קשה לי לנשום ואני עוד רגע נופל מהרגליים.
״תיכף אני אספר לך הכל״ אמרה ועזרה לי להתיישב לידה בספסל.
-
~נקודת מבט שרלוט~
דלת החדר מתחילה להיפתח ואני סוגרת מהר את המחשב.
לא יצאתי מהחשבון שלי במייל והקבצים בטח עדיין פתוחים...
רק שאף אחד לא יבדוק את המחשב.....
אני חוזרת למקום שלי ברצפה ובדיוק קייד נכנס לחדר ונועל אחריו את הדלת.
הוא מתקרב אליי ויורד למטה כדי שנהייה בגובה העיניים.
הוא מסתכל בתוכן למשך כמה שניות בלי לומר מילה.
״את מסכנת אותי״ קבע.
״מה״ אני מבולבלת.
הוא מסתכל בעיניי שוב מבלי להגיד מילה.
עוד שלוש שניות עוברות בשקט.
הלב שלי מתחיל להאיץ, מפחד שיקרה משהו.
״אני יודע שאת משתמשת במחשב. אני יודע ששלחת לג׳יימס הודעה שאת נמצאת מחר ׳בדייליבנק׳. אבל יודעת מה? זה בסדר. האמת, אני לא חושב שהוא יבוא אלייך״ אומר.
״מה גורם לך לחשוב ככה?״ שאלתי.
״תחושה״ אמר וקם ממקומו, לא מסביר.
״קייד״ אני אומרת כשהוא בדרך לצאת מהחדר.
הוא מסתובב ומתבונן בי, מחכה שאגיד משהו.
״אחרי העניין עם סאם, תעזוב אותי? אני אהיה חופשייה מהארגון הזה?״ אני שואלת.
הוא מגחך; ״זה אפילו לא ארגון״.
״על מה אתה מדבר?״ התבלבלתי.
״את לא באמת בארגון, מותק. הכל היה בשביל שאת תובילי אותי לסאם. שום דבר מפה לא חוקי״ אומר.
אני משתתקת והוא יוצא מהחדר.

רמת הבגידה הייתה ברמת אחרת.
זה בעצם לא ארגון - הוא סתם לקח אותי כדי שאוביל אותו לסאם.
הוא לא באמת רצה לעזור לי לנקום - הוא רק רצה אותי בשביל סאם.

הכל מתחיל ומסתיים בסאם!
כוסעמק עם סאם!!! מצידי שימות!