״ אני לא מבין.. למה את רוצה ללכת לתחנת המשטרה? ״ הארי קם למצב ישיבה כשפניו חסרות הבנה ומעט כעוסות.
״ הרגע אמרתי לך, בייב. כדי לדווח על אבא שלך ועל הכנופיה שלו.. זה אחד הדברים שניסינו להשיג, לא? ״
״ כן, אבל זה אבא שלי. אנחנו לא הולכים לדווח עליו.. ״
״ מה? ״ עיניה התרחבו מיד, ״ למה? בגלל שהוא אבא שלך אז הוא לא פושע? לא מגיע לו שידווחו עליו? שישלם על מה שהוא עשה? ״
״ אני לא מתכוון לדווח עליו, וגם את לא. ״ הארי קבע, מתקשה להסתכל לתוך עיניה. מה הוא עושה, אתם שואלים? הוא הורס הכל.
״ הארי.. שכחת איפה היינו עד לפני 24 שעות? האנשים שאבא שלך משלם להם כמעט רצחו אותנו. ״ היא שאלה, מזועזעת ממה שאוזניה שומעות. היא רצתה לעצור אותם ועכשיו הוא מונע את זה? ועוד אחרי כל מה שהם עברו? כל מה שהיא עברה?
״ הוא אבא שלי. אני לא מסוגל למכור אותו למשטרה, אמה! ״ הארי כעס.
״ מה זאת אומרת? אבא שלך פושע, הארי! הוא רצח אנשים ומכר תינוקות, הוא- הוא רצח את אמא שלי, הארי! אם לא בית היתומים בסוף הרחוב גם אני לא הייתי כאן עכשיו! ״ אמה מלמלה כשדמעות מציפות את עינייה.
״ אני לא מצדיק אותו. אני לא חושב שמה שהוא עשה זה בסדר אבל להסגיר אותו למשטרה? אמה, אני לא מסוגל לעשות לו דבר כזה. אני אהרוס אותו. הוא יכנס לכלא עד סוף החיים שלו- הוא אחד האנשים הכי מבוקשים במדינה ואף אחד אפילו לא יודע שזה הוא חוץ מאיתנו. ״ הארי השפיל את פניו בבושה.
״ וזאת הסיבה שאנחנו נלך לדווח עליו במשטרה, הארי. כי הוא מסוכן, ואם אנחנו לא נעצור אותו אז אף אחד לא יעצור אותו והוא ימשיך לעשות את החרא שהוא עושה גם עכשיו! איך אתה תוכל לחיות עם עצמך בידיעה שנתת לו להמשיך? ״ אמה שאלה כשדמעות זלגו מעינייה.
״ אני לא.. אני לא מצדיק את המעשים שלו. אבל הוא אבא שלי. מה את רוצה שאעשה? אלך להלשין עליו כדי להרוס לו את החיים? אני- אני לא מסוגל.. ״ הארי ענה בעצבות, ״ אמה- ״
״ -אתה לא מסוגל? הארי- הסיבה שהלכנו לשם מלבד למצוא את ההורים שלי הייתה כדי לעצור את מה שהם עושים, איך אתה יכול למנוע ממני להגשים את זה בגלל שהוא אבא שלך? ״ אמה אמרה בעוד דמעה זולגת מעינייה.
״ אמה, זה לא מה שאני מנסה לעשות, את צריכה להבין אותי. זה אבא שלי! אני לא יכול פשוט להרוס לו את החיים, זה פאקינג אבא שלי! ״
״ ובכן, אבא שלך הרס לי את החיים, הארי! אבא שלך גזל ממני לחיות עם אמא שלי, עם ההורים הביולוגיים שלי, והמזל שלי היה זה שהמשטרה יודעת לתזמן ושפרצתי למשרד שלו עם הבן שלו ולא עם מישהו אחר! אחרת כבר מזמן לא הייתי פה. ״
״ אמה.. ״ הארי ניסה לתפוס את ידה, לקרב אותה אליו כשהיא מתרחקת ומעיפה את ידו בחזרה אליו.
״ אתה מתכוון לבוא איתי? לדווח עליו? ״ היא שאלה.
״ אני מתכוון לבקש ממך לא לעשות את זה. ״
״ אז.. אני מצטערת, הארי- ״ היא נקטעה, מביטה בריצפה במבט כואב ומבולבל. היא צריכה לחשוב טוב לפני שהיא אומרת מה שהיא רוצה להגיד. ״ אני לא חושבת שאני יכולה להיות איתך יותר. ״ אמה שחררה החוצה כמה דמעות כשהלב שלה מתפוצץ מכאבים.
״ מה.. מה את מנסה להגיד, אמה? ״ הארי עיקם את פניו למבט חסר הבנה ופגוע.
״ ש.. שאני לא אוכל להיות איתך בידיעה שאתה נותן לבן אדם שהרס לי ולעוד הרבה אנשים חפים מפשע את החיים להסתובב חופשי. ״ אמה לקחה את גב כף ידה והחליקה אותה על לחיה כדי לנגב את הדמעות.
״ מה- אמה, את רצינית? ״ הארי גמע את רוקו, מחזיק את ידיה ומנסה להתקרב.
״ אני מצטערת, הארי.. ״ היא הרגישה כיאילו היא נחנקת, לוקחת צעד אחורה כשדמעה זולגת מעינייה.
״ אל תעשי את זה. זה לא מגיע- אני לא מבין אותך, תמיד כשיש דבר טוב את הורסת! ״ הוא הרגיש את עיניו נצרבות בכאב.
״ לא, הארי. הפעם זו אשמתך! אני לא יכולה לעשות את זה. אני לא אחיה עם עצמי בידיעה שאני נותנת לו להמשיך להרוג אנשים ולמכור תינוקות! ״ היא בכתה, ״ אני לא אדווח עליו. בישבילך. ״ היא השיבה, לוקחת נשימה עמוקה ומנסה להרגיע את עצמה.
״ ב-באמת? ״ הוא הופתע, הוא לא חשב שהיא אי פעם תוותר על זה.
״ כן. ״ היא ענתה בזמן שעולה לו חיוך קטנטן על הפרצוף.
״ אבל.. ״ היא מלמלה, עוצמת את עינייה כשהארי מתאכזב, ומגלגל את עיניו בכאב. ״ אני לא אוכל להיות איתך ככה. אני מצטערת- ״ היא משכה באפה כשהארי קוטע את דבריה.
״ את באמת תעצרי את זה בגלל הדבר המטופש הזה? בגלל האבא הדפוק שלי? ״ עיניו של הארי התמלאו באדום כואב.
״ זה לא מטופש בישבילי! זה החיים שלי שאבא שלך לקח לידיים שלו! נתן לאנשים שלו להשאיר אותי בחוץ ברחוב כמו כלב ואז חזר כדי לרצוח אותי ואת אמא שלי! ״ היא כעסה בבכי, מסתכלת לתוך עיניו בעצבות.
״ הבטחת שהפעם זה לנצח. ״ הוא משך באפו והחזיק בידה כדי שלא תכל לברוח, מסתכל עלייה באכזבה.
״ זה לא פייר מה שאתה עושה, הארי! ״
״ זה לא פייר מה שאת עושה. לא אני עשיתי את המעשים האלה, אבא שלי עשה! על מה בדיוק את מענישה אותי? ״ הוא שאל, מחזק את אחזיתו בידה ללא ידיעתו.
״ ה-הארי.. ״ היא כיווצה את פנייה מכאב, מביטה מטה אל ידה הכואבת. הוא מיד שחרר אותה, מסרב להסתכל בעינייה מהבושה.
״ את אוהבת אותי, נכון? ״ הוא שאל, מביט חזרה בעינייה.
״ זאת שאלה בכלל? ״
״ תעני לי, נכון? ״ הוא התעקש.
״ ברור.. הארי- ״ היא גמגמה.
״ אז תפסיקי. תפסיקי, אמה. ״ הוא ביקש בכאב, מושך את גופה קרוב אל שלו, מרגיש את החום שלה ואת הלב שלה הוא מאמין שהוא יכול לשמוע.
״ אני מצטערת, הארי. אני לא יכולה. אני לא יכולה. ״ היא הנידה את ראשה לשלילה והתרחקה ממנו. ״ בוא פשוט.. בוא פשוט נעצור לרגע. אני צריכה זמן. אתה יכול לתת לי זמן? ניקח הפסקה ו- ו- ונראה איך מתקדמים משם- ״ היא גמגמה בבכי, מניחה את כף ידה על שפתיה ומתקשה להוציא את המילים האלו מהפה שלה.
הוא הניד בראשו בשבריריות, מפיל אותו לריצפה. היא לא ידעה אם להתקרב, אם להתרחק. היא התקדמה צעד קדימה כדי לגעת בו אבל מיד חזרה שני צעדים אחורה כשהבינה שהוא פגוע מידי. אבל מה היא יכלה לעשות? להכריח אותו להסגיר את אבא שלו? היא לא יכלה. זה אבא שלו. וזה הארי. אבל באותה מידה היא לא יכלה להיות איתו בידיעה שהוא נותן לאדם הזה להסתובב חופשי. לא משנה מי זה. היא הרגישה את הדמעות שורטות את פנייה וגורמות להן לשרוף, יוצאת מחדרו בוכה ואדומה ויורדת במדרגות במהירות.
היא חולפת על פנייה של אן, ששמעה צעקות ופחדה שקרה משהו. ״ אמה, שמעתי צע- ״ היא נקטעה כשראתה שהיא חולפת על פנייה בוכה ובורחת מהבית כמה שיותר מהר. אן שומעת רעשים מהחדר של הארי וכמובן שהיא עולה לבדוק מה קורה במהירות. הארי בעט בכיסא והרביץ לשק האגרוף שתלה בחדרו, מוציא את האגרסיות שלו כשבפנים הוא מתפרק.
כל פעם מחדש.
״ הארי, בייבי... ״ אן משכה אותו לחיבוק, צופה בו נשבר על כתפה. ״ תספר לי מה קרה? עד אתמול נראיתם לי די מאושרים.. ״ היא ליטפה את פניו, מתכחשת לדמעות כמו הארי. ״ ילד יפה שלי.. אמא פה. ״ היא לחשה, אבל הארי המשיך לחזור בראשו על משפט אחד. 'זה רק הפסקה'. הם יוכלו להתמודד עם הפסקה, נכון?
אך בתוך תוכו, הוא ידע שזו לא באמת הפסקה.
אם הוא לא יתעשת על עצמו.. זה נגמר.
אמה חזרה לביתה, נסערת מתמיד וטעונה במיכל דמעות ללילה. היא קברה את ראשה בתוך כרית, מוציאה את הכעס והכאב שבליבה. איך הוא יכל לוותר עליה ככה? היא חשבה שהיא חשובה לו יותר מהכל. שלא משנה מי ולא משנה מה מתי או איך הם יהיו ביחד ולא יוותרו אחד על השני. הארי נכנע לאבא שלו, הוא נתן לו לנצח בהיותו הבן שלו. והפעם.. הפעם אמה לא יכלה להתמודד. היא לא הייתה מסוגלת להיות איתו כשכל הזמן מסתובבת לה המחשבה שראש הכנופיה שרצחה את אמא שלה מסתובב אי שם חופשי ונהנה מהחיים, בזכות הארי. בגלל הארי.
כפרה עליכם!!! אירוויזיון 2019 בירושלים מי היה מאמין ❤️
ספר שלישי לאמה והארי... בעד או לא?
75 הצבעות, 35 תגובות.