Always You

Part 22

״ ידעתי. אתה לא רוצה להיות איתי נכון? ״

״ זה לא זה. אם לא הייתי רוצה להיות איתך לא הייתי בא לכאן. אני פשוט.. ״ הארי הסתכל לתוך עינייה. משום מה הייתה לה תחושה שהוא עומד להגיד לה משהו רע. ״ אני לא יכול לעשות את זה, אם אני לא יודע ש..שהפעם זה אמיתי. אני באמת, באמת אוהב אותך. וכשנפרדת ממני והלכת למישהו אחר.. ״ הוא דיבר בשקט, משפשף את עורפו באי נוחות. לא היה לו נוח לדבר על זה.

״ מעכשיו, זה רק אני ואתה. ״ אמה התקרבה אליו. ״ אני רק צריכה לסדר דברים עם איתן לפני הכל. ״ היא המשיכה, מסתכלת לכל מקום חוץ מאשר הארי. ״ אתה מאמין לי שאני אוהבת אותך? ״ היא התקשתה להסתכל לתוך עיניו, אבל כדי להראות לו שהיא רצינית היא הייתה חייבת. הארי הנהן במבט חמוד ותינוקי. ״ אני אוהבת אותך. ואם אני אי פעם אומרת לך שלא אז בבקשה אל תאמין לי. ״

״ אני אזכור את זה. ״ הארי צחקק והבליט את הגומה המתוקה שלו. ״ עכשיו אני יכול לקבל את הנשיקה הזאת שהפסקתי מקודם? ״

״ אתה יכול לעשות שכיבות שמיכה ולקבל מאה נשיקות. ״ אמה צחקה.

״ ידעתי שאהבת את הרעיון. ״ הוא משך את אמה בחזרה כדי שתשכב לידו בצחקוק. הם חיבקו אחד את השני ורגליהם היו מסובכות האחת בשנייה. אמה שיחקה בתלתלים של הארי כשהוא עוצם את עיניו ופשוט נרגע למגעה, מרגיש את השלווה מתפשטת בגופו, מריח את הריח הנפלא שלה, מרגיש את חום הגוף שלה. כל מה שהוא אי פעם חלם עליו. אמה צפתה בו עוצם את עיניו, נושם נשימות עמוקות כשהתלתלים שלו נופלים על פניו. היא אהבה את זה. זה כל מה שהיה לה חסר. זאת ההרגשה שהייתה חסרה, המגע שהיה חסר, האהבה שהייתה חסרה. הארי היה חסר. וזה, רק להיות איתו ככה ולהירגע, יהיה כל מה שהיא אי פעם תצטרך. ולא ייאמן כמה זמן לקח לה להבין את זה.

״ נרדמת? ״ היא לחשה באוזנו. הוא לא השיב.
״ אל תגרום לי לדבר לעצמי. ״ היא ביקשה. היא חשבה שהוא עובד עלייה. ״ הארי, אני הולכת למקלחת, רוצה להצטרף? ״ היא בדקה אותו.

״ מה? ״ הוא הרים את פניו במהירות ופער אותן, אמה התחילה לצחוק והתיישבה על בטנו. ״ מגעיל אחד! ״ היא הרביצה לחזהו כשהוא מתגלגל מצחוק.