Always You

Part 30

״ את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה? את מוכנה? ״ הארי שאל כשהם עומדים מול הדלת של בית היתומים. אמה הסתכלה לתוך עיניו והנידה בראשה, ״ לא. ״

״ אני כאן. ״ הוא אמר, עיניו הירוקות נצצו כשפגשו בשל אמה.

״ אני יודעת. זה מה שמרגיע אותי. ״ היא חייכה ונצמדה אליו, מכווצת את ידו כדי לבדוק שהיא עדיין אוחזת בשלה.

״ שנספור עד שלוש? ״ הארי הציע, אמה הנהנה והניחה את ידה על הידית של הדלת. ״ אחת.. ״ הארי ספר, אמה הסתכלה בחזרה על הדלת, ״ שתיים.. ״ היא לקחה נשימה עמוקה והם הסתכלו האחד על השנייה, ״ שלוש. ״ הם אמרו ואמה פתחה את הדלת. ילדים קטנים וגדולים שרצים במדרגות, מקום חשוך עם מעט אור שמוביל לקצה המסדרון, רעש צחקוקים נשמע באוזניהם והכל נראה לעיניהם של אמה והארי.

״ המקום הזה קצת מפחיד. ״ אמה מלמלה, נותנת להארי להתקדם ראשון. ״ הנה, כתוב כאן משרד המנהל. ״ אמה הצביעה, הם דפקו על הדלת וחיכו לתשובה.

״ כן? ״ קול מבוגר נשמע מבעד לדלת.

אמה פתחה את הדלת והציצה מעט עד שפתחה את כולה.
״ שלום. ״ היא חייכה חיוך קטנטן, ״ אני אמה, וזה הארי. ״ היא הציגה את שניהם. ״ תהיתי אם אוכל לבדוק אם.. אם אולי במקרה.. ״

״ אם השאירו אותה כאן כשהייתה תינוקת. ״ הארי ענה במקומה כאשר ראה שהיא מתחילה לגמגם.

״ שבי, ילדתי, שבו שניכם ונדבר. משהו לשתות? ״ הוא שאל, שני הילדים הנהנו לשלילה. ״ ובכן, איך אוכל לעזור? ״

״ מישהו, אני לא בדיוק יודעת מי, השאיר אותי בבית יתומים כשהייתי בת פחות מחודש, פחות משבוע, יכול להיות שאפילו ברגע שנולדתי. אמא שלי, האמא המאמצת, נרצחה.. היא רק השאירה רמזים. אני יודעת שהיא לקחה אותי מבית היתומים כשהייתי בת חצי שנה, אז חייב להיות עליי משהו איפה שהוא.. אני רוצה לדעת מי ההורים האמיתיים שלי והדבר היחידי שאני יודעת זה שאולי תעודות הלידה שלי נמצאים בבית היתומים שהשאירו אותי בו לפני שאמא שלי לקחה אותי. ״ אמה דיברה. האיש היה קצת מפחיד, היו לו הרבה קמטים וקצת שיער, הוא נראה די מבוגר אך לא כל כך ידודתי. ״ ורציתי לבדוק אם זה אולי במקרה בית היתומים הזה. ״