Always You

Part 52

״ אבא? ״ הארי מלמל עם עיניים פעורות, האיש כיווץ את גבותיו.

״ ה-הארי? בן, גדלת כל כך.. לרגע אחד אפילו לא זיהיתי אותך- ״

״ א-אני לא מבין.. אתה אחראי לכל מה שקורה פה- לכל מה ש.. שאמה עברה? ״ הארי מלמל מתנשף, מחזיק את ידיה של אמה ומסתכל עליה בזמן שהוא מתרחק מאבא שלו. ״ בישביל זה? בישביל זה עזבת אותי ואת אמא ואת ג׳מה? אתה בכלל התעניינת מה עם הילדים שלך כל הזמן הזה שהיית כאן ורצחת אנשים? חטפת תינוקות מהאמא שלהם! ״ הארי נשם בכבדות, מתרחק לאט לאט כשאמה מניחה את ידה על חזהו כדי להרגיע אותו.

״ א-אני לא מבינה מה הולך פה.. ״ אמה מלמלה בבלבול, מסתכלת על הארי, ואז על אבא שלו, ואז בחזרה עליו. ״ ז-זה.. אבא שלך? ״ אמה הסתכלה פעם נוספת על האדם שאמור להיות אחראי לכל מה שקרה לה בחיים. הארי הנהן, מרגיש מסוחרר ומתרחק אפילו יותר. ״ אתה.. אתה זה שרצה למכור אותי כשהייתי תינוקת- אתה זה שאחראי על האנשים שרצחו את אמא שלי מול העיניים שלי? ״ אמה שאלה בקול חלש ושביר, עיניה התמלאו בדמעות והארי כמובן חיבק אותה בחזרה, קרוב וחזק, מגן עליה מפני אבא שלו.

״ על מה את מדברת? ״ הוא שאל, מביט באמה ואז בהארי. הוא רואה את הדרך שהבן שלו מסתכל על אותה בחורה ומביט בחזרה אליו. ״ החברה שלך? ״ הוא שאל את הארי.

״ למה עשית את זה? ״ אמה צעקה, ״ למה- למה שתעשה את זה? האימהות האלה מ-מאבדות את התינוקות שלהם ואתה מוכר אותם? ״ הדמעות נופלות מעיניה ללא הפסקה ומטיחות בריצפה בכאב.

״ אתה מתכוון להכחיש שזאת העבודה שלך?! שככה אתה מתפרנס?! סחר בתינוקות, רציחת אנשים?! ״ הארי צעק, מחבק את אמה ונלחם בגרונו שנחנק מדמעות. הוא לא יבכה. הוא לא יבכה. ״ אם הפטרסון הזה לא היה מזהה שאני הבן שלך גם אני ואמה לא היינו כאן עכשיו! הם היו הורגים את שנינו! את הבן שלך! ״

״ את אמא שלי.. את אמא שלי רצחתם לי מול העיניים. גם אותי הייתם רוצחים אם המשטרה לא הייתה מגיעה בזמן. ״ אמה ניגבה את דמעותיה והמשיכה לדבר. ״ השארתם אותי ברחוב, תינוקת בת פחות משבוע. שאסתדר לבד. מזל באמת שזה היה ליד בית יתומים. אחרת מי יודע איפה הייתי עכשיו! ״ היא חייכה חיוך עצוב ומזויף עם דמעות בעיניה.

״ וזה עוד רק קמצוץ מהדברים שאנחנו יודעים שעשית. ודווקא אתה עומד מאחורי כל החרא הזה? דווקא אבא שלי? ״ הארי דיבר בקול חנוק.

״ רגע.. רגע. את- את אמה וויליאמס? ״

״ מאיפה אתה יודע את השם שלי? ״ אמה מלמלה בפחד, לוקחת צעד אחורה.

״ את המקרה האבוד.. התינוקת היחידה שאף פעם לא הצלחנו להחזיר ופשוט התייאשנו.. אני לא מאמין. בחיי שלא האמנתי שאזכה לראות אותך. ״ הוא מלמל במחשבות, ״ כמה כסף הפסדנו עלייך... ״ אך נעצר מיד, כשהבין שאמר את זה מול בנו. ״ הארי, אני מצטער.. אני רציתי ליצור איתכם קשר, אבל לא ידעתי איך- ״