״ א-אמה! ״ סטייסי נבהלה כאשר ראתה אותה עומדת שברירית, עם דמעות ומסקרה מרוחה סביב עינייה האדומות והנפוחות. ״ מה קרה?? ״ היא דאגה, מושכת אותה לבפנים.
״ ה-הארי.. ״ אמה בקושי הצליחה להוציא מילה מהפה.
״ ששש.. תנשמי, אמ, תנשמי. ״
״ עכשיו תספרי לי מההתחלה מה קרה עם הארי. ״ היא תרגלה עם אמה נשימות, כנראה שהיא קצת שכחה איך עושים את זה.
״ ז-זה הארי, ה-הוא-ה-הוא ב-בגד ב-בי. ״ אמה הסתירה את פנייה כשהדמעות ממשיכות לזלוג ומרטיבות את כולה.
״ הוא מה?! ״ סטייסי פערה את עינייה וכיסתה את שפתייה עם ידה.
״ את באמת רוצה שאני אחז-זור על זה שוב? ״ אמה משכה באפה.
״ לא, לא.. ״ היא ליטפה את גבה. ״ את בטוחה, אמה? כי שתינו יודעות שיש לך נטייה להאמין ולח- ״
״ הוא אמר לי את זה ב-בעצמו. ״ אמה הסתכלה לתוך עינייה והראתה כלפייה אכזבה. ״ הוא היה אצל מא-יה בישביל ל-לעשות עבודה ו-ואז ה-הם ה-השתכרו ו-ו.. ו-ו.. ״ אמה נשברה, ״ ושכבו.. ״
״ אמה.. את צריכה חיבוק? ״ סטייסי שאלה, אמה הנהנה כמו ילדה קטנה ומסכנה. ״ בואי.. ״ היא מלמלה ולקחה אותה בין ידייה. ״ אני כאן, ואת תראי שהכל הולך להיות בסדר. ״ אבל אמה הרגישה שסטייסי מסתירה ממנה משהו.
״ למה את נראית כיאילו את רוצה להגיד לי משהו? ״ אמה שאלה בקול שבור, מחליקה אצבע מתחת לאפה.
״ ל-לא, לא.. זה.. זה כלום. ״ היא ניסתה להסתיר.
״ סטייס.. ״ אמה מלמלה, נותנת לה את המבט.
״ לא רציתי שתתבאסי.. ״ היא השיבה, ״ אני ואיתן התנשקנו, רציתי לספר לך שאנחנו מגששים קצת, לראות מה קורה בינינו א-אבל נכנסת ככה ו.. ״
״ באמת, סטייסי? זה.. זה נהדר, באמת. ״ אמה ניסתה לחייך,
״ סליחה שאני ככה.. ״
״ לא.. אמה, אין לך על מה להתנצל, אני לא מצפה שתצרחי מאושר בישבילי כשהרגע גילית שהארי שכב עם מיש- ״ סטייסי שוב פלטה באי רגישות ונעצרה מיד כשאמה הרימה את מבטה אלייה, ״ ס-סליחה, שיט.. ״
״ לא, זה בסדר. ״ היא משכה באפה. ״ אני שמחה בישבילך. אני יודעת שאת אוהבת אותו. ״ אמה חיבקה אותה והשתדלה לחייך כמה שיותר, אבל שום דבר בעולם לא יצליח לגרום לה להפסיק לחשוב עליו. ״ אני גם יודעת שעם כל המצב עם ההורים שלך גם הוא יהיה שם בישבילך עכשיו. ״
״ זה בסדר, בובי, אם את רוצה לבכות את יכולה, זאת אני, היי! את צריכה להיות מי שאת לידי! ״ סטייסי גרמה לה לחייך במקצת.
״ תודה. ״ אמה החליקה אצבע מתחת לעינייה. ״ זה פשוט ש.. אני חשבתי ש.. ״
״ זה בסדר, תוציאי, אמ, תוציאי.. אני כאן. ״
< למחרת >
״ אני לא רוצה!! ״ אמה רטנה, האף שלה עדיין אדום ועינייה נראות כל כך עייפות ונפוחות. סטייסי ניסתה לדחוף אותה לתוך בית הספר, אמה בסוף נשארה לישון אצל סטייסי ובבוקר היא בקושי הסכימה לקום.
״ אני יודעת שאת לא רוצה לראות את הארי אבל אין לך ברירה! את רוצה שיעיפו אותך מבית ספר עם כל החיסורים האלה? ״ סטייסי כעסה, ״ וחוץ מזה, את תצטרכי לראות אותו מתי שהוא! ״ היא שוב ניסתה לדחוף אותה, ״ אז למה זה חייב להיות עכשיו?? ״ אמה התחננה בפנייה, אבל סטייסי לא וויתרה. ״ ק-דימה! ״ ידייה הפעילו כוח חזק עד שאמה נזרקה בין שערי בית הספר.
״ אני שונאת אותך. ״ אמה אמרה בשנאה.
״ לא את לא. ״ סטייסי חייכה, ״ נכון. ״ אמה ענתה במהירות, גורמת לסטייסי לצחקק.
״ לא לא לא לא, סטייסי אני רוצה הביתה. ״ אמה סובבה את גבה והתחילה ללכת לכיוון היציאה.
״ היי! ״ סטייסי תפסה בידה וסובבה אותה בחזרה, ״ תתמודדי מולו! ״ סטייסי התעקשה שתישאר ואמה רקעה ברגלה כשהיא נאנחת.
״ ה-הנה הוא. ״ אמה מלמלה, בוהה בתווי הפנים היפים שלו, הוא היה נראה נורא. ״ לא, לא! סטייסי אני לא מסוגלת. ״ אמה משכה באפה והסתובבה בחזרה.
״ אמה- אמה! ״ סטייסי עצרה בעדה וקראה בשמה, נעמדת מולה ומחייבת אותה להישאר. ״ את הולכת לעמוד בגב זקוף, להראות שאת חזקה, ושאף אחד לא מעניין אותך. ״ היא תפסה בכתפייה של אמה ויישרה את גבה בעזרתן. ״ ואם מישהו צריך להתבייש לדבר עם מישהו, זה הוא איתך, לא את איתו. ״
״ אני לא יכולה. אני לא אצליח. ״ אמה מלמלה כשעינייה מתחילות להירטב לאט לאט. ״ הוא נראה רע. ״ אמה בהתה בו, הוא היה נראה עצוב ועייף, כמו אחד כזה שלא יישן כל הלילה.. מרוב בכי.. כמוהה.
״ אל תחשבי על דברים שוליים עכשיו. כרגע, את זה הדבר היחידי שצריך להתעסק בו. לא אכפת לך מאף אחד אחר, תחזרי אחרי. ״
״ לא אכפת לי מאף אחד אחר. ״
״ יופי! יופי! קדימה, לעמוד זקוף וללכת. אל תסתכלי לכיוון שלו בכלל. ״ היא קידמה את אמה שהתחילה ללכת לכיוון הרחבה והלכה מאחוריה.
״ היי בנות. ״ ג׳וני אמר.
״ מישהו יודע למה הארי לא בא להתיישב איתנו? ״ אמט שאל.
״ כן, ולמה הוא נראה כמו מת? ״ ג׳וני צחקק. אבל אמה שתקה, היא הסתכלה על הארי שבדיוק הסתכל עלייה, ומחקה את המבט מיד, מחזירה אותו אל ג׳וני.
״ בכל מקרה, ״ סטייסי סימנה להם להעביר את הנושא.
״ למדתם לבחינה בפיזיקה? למדתי שלשום כמו מטורפת. ״
״ את מדברת? לא עצמתי עין כל הלילה! ״ ג׳וני שפשף את עיניו ופיהק. ״ חסר לשרית אם היא לא מביאה לי יותר מתשעים בבוחן הזה. ״
-צלצול-
״ טוב, אני זזה לשיעור כימיה, ביי כולם. ״ סטייסי נופפה לשלום כשכל אחד הולך לדרכו.
״ היי סטייסי. ״ סטייסי פגשה את מאיה בדרך לכיתה, היא נראיתה מאוד מדוכדכת.
״ איך את זאת שעצובה? הרגע הרסת את הקשר של אמה והארי. ״ סטייסי הייתה עצבנית, שום דבר לא היה עוצר אותה עכשיו מלפגוע בזאת שפגעה בחברה הכי טובה שלה, אחותה.
״ מ-מה? ״ היא היתממה.
״ מה? מה מה? את חושבת שאני לא יודעת שהארי בגד באמה איתך? ״ סטייסי גלגלה את עינייה.
״ א-אבל אני לא רציתי.. ״ מאיה העלתה דמעות מזויפות לעינייה.
״ מה זאת אומרת את לא רצית? ״ סטייסי נעצרה, מסתכלת עלייה במבט מבולבל, ״ אני לא מבינה, את לא- ״
״ זה הארי. זה הכל היה הארי, הוא החליט להשתכר ו-ובגלל שא-שאני עדיין מ-מאוהבת בו.. הוא שכנע אותי לשתות ג-גם ו..זה מה שקרה.. אני בחיים לא התכוונתי לעשות את זה לאמה, אני בכלל לא ידעתי מה אני עושה.. ״ מאיה התחילה לבכות, אף אחד לא קולט שהיא עובדת על כולם בעיניים.
״ ל-לא.. לא אל תבכי.. אני- אני מצטערת שהאשמתי אותך אני פשוט חשבתי- ״
״ כן זה מה שכולם חושבים. ״ היא מחקה דמעות מתחת לעינייה. ״ עזבי, אני מצטערת שבכלל באתי להגיד לך היי. ״ היא משכה באפה והמשיכה להתקדם לכיתה.
״ חכי- חכי רגע, מאיה! ״ סטייסי נגעה בכתפה, ״ אני מצטערת, בסדר? אני פשוט חשבתי שאני מכירה את הארי טוב יותר. עוד הייתה לי טיפת אמונה ותקווה שיכול להיות שהוא בכלל לא.. שהוא לא.. לא משנה. אני מבקשת סליחה. ״
״ זה בסדר.. זה.. זה מובן. את והארי הייתם הידידים הכי טובים. את לא צריכה לבקש סליחה. ״ מאיה השפילה את עינייה לריצפה.
״ אז.. אנחנו בסדר? ״ סטייסי הושיטה יד ללחיצה, ״ חברות? ״
״ חברות. ״ מאיה חייכה חיוך קטן ולחצה את ידה, מושכת אותה לחיבוק ומפתיעה אותה.
סטייסי ומאיה התיישבו במקום שלהן בשיעור כימיה ודיברו עד שהמורה הגיעה. סטייסי התחילה לחשוב שמאיה לא כזאת גרועה כמו שהיא חושבת, ועכשיו כשהיא יושבת לידה אז אולי היא תוכל להכיר עוד חברים לשיעור כימיה. ״ אז עד לשבוע הבא, תתחלקו לזוגות, מקסימום שלשות ותכינו את העבודה שאשלח לכולם היום. ״ המורה סיימה בזה את השיעור ברגע שהיה צלצול.
אבל לסטייסי לא היה למי להציע, היא פחות התחברה אל אנשים בשיעור כימיה. ״ את בסדר? ״ מאיה שאלה, ״ את פשוט נראית שקועה כזאת במחשבות.. ״
״ כן, הכל בסדר. ״ סטייסי מלמלה וניסתה לחייך.
״ תגידי, אולי תעשי איתי ועם דניאל את העבודה בכימיה? אתן תוכלו להתחבר וכולנו נוכל להכיר יותר טוב! ״ מאיה זייפה התרגשות, וסטייסי האמת, הייתה פשוט מאושרת שמישהו הציע לה לעשות יחד איתו את העבודה.
״ כן, בטח. ״ סטייסי ניסתה לשחק אותה קול וחייכה חיוך קטנטן.
״ מעולה, אז.. ניפגש אצל דניאל מחר או משהו? אנחנו כבר נפתח קבוצה. ביי סטייסי! ״ מאיה חייכה מאושרת והלכה עם דניאל בדרכן לקפיטריה.
35 תגובות, 65 הצבעות