***נקודת המבט של כריס***
עברו יותר משלושה שבועות וכן אני סופר כל יום. לא יודע להגיד כבר כמה פעמים התחלתי לכתוב לה הודעה ומחקתי הכל. ידעתי שיש אחרי זה מעקב וברגע שאחרוג מהחוקים יעשו בלאגן, ולא רציתי לעשות לה בלאגן כשהיא מתחילה חיים חדשים. ניסיתי לעשות הכל כדי לבטל את הצו הזה, אבל זה היה חסר סיכוי. חוץ מזה, נגיד והצו מבוטח.. אין לנו סיכוי, היא עברה לגור כל כך רחוק מפה. ״יש לי כרטיסים למשחק היום, הולכים?״ גייל שאל כשישבנו מחוץ לבית של בחור בשם פול שעשה מסיבת בריכה בבית שלו. ״לכולנו?״ לוגן שאל. ״כן, יש אפילו שניים אקסטרה״ הוא אמר ואנג׳ל הצטרפה אלינו כשהתיישבה על לוגן. ״אז אני גם באה״ היא אמרה כשלוגן לקח אותה אליו. ״דווקא חשבתי להציע לאמנדה... לא יודע״ הוא הסתכל לכיוון אמנדה אחת הבנות שלמדה איתנו, היא עמדה על יד הבר המאולתר עם תחתון שלא משאיר לדמיון, היא הייתה פצצה. אנג׳ל מיד חבטה בלוגן שצחק ומיד דאג להתנצל ולהתחנף. ״סתם, סתם! היא מגעילה איכס תראי אותה מי הולכת ככה?״ הוא אמר גורם לנו לצחוק, ולא הזיק לי לצחוק קצת בימים האחרונים. כולם ידעו שזה קשה לי אז אף אחד לא דיבר על זה ישירות איתי. ״היי דיברתי עם אריאל היום! היא מספרת שהאוניברטיסה מדהימה! תראו היא שלחה תמונות!״ היא התחילה לפתוח את הפלאפון בהתלהבות אבל כולם שתקו והרגישו לא בנוח עד שהיא הבינה לבד. אני לא רציתי להגיד כלום... בסדר, היא רגילה לדבר עם אריאל אז היא לא התרגלה למצב הזה שמבחינתי אריאל לא כאן יותר, וכן זה נושא עדיין כואב.
״אה.. סליחה״ היא אמרה בשקט ואני הנהנתי מסתכל על הבריכה. אין מה לעשות, זה ייקח זמן. טוב לדעת לפחות שטוב לה, שהיא מתרגשת מהמקום. הלוואי ויכולתי לשמוע ממנה כמה היא מתלהבת מזה.
פתאום ראיתי את מדיסון מוציאה את הראש שלה מהמים בצורה הכי סקסית שראיתי, נשענת על ספת הבריכה שהייתה קרובה אלינו מדי. המצב ביני לבין מדיסון מסובך, אני רוצה אבל לא רוצה. אני לא יכול להרגיש כלום עכשיו אבל קל לי למצוא בה נחמה, וזה קצת מה שאני צריך עכשיו.
״היי״ היא אמרה עם חיוך יפה והנהנתי, לא הכי מצליח לחייך. ״יכול לתת יד?״ היא אמרה מושיטה את היד כשניסתה לצאת מהמים. קמתי והתקדמתי לכיוונה, שומע את המוזיקת רקע מסביבי ולא כל כך בטוח למה אני ניגש אליה. תפסתי את היד שלה ושנייה לפני שניסיתי למשוך אותה החוצה הרגשתי אותה מושכת אותי בחוזקה לתוך המים. הרגשתי את המים הקרים מכסים אותי ועליתי מהם מופתע, מודה לאלוהים שהפלאפון או המפתחות לא היו עלי. ״אופס״ היא אמרה צוחקת, גורמת לי לחייך. ״אין בעיה..״ אמרתי מחייך רגוע שלא וויתרתי על להשפריץ עליה מים והיא צחקה, מתחילה לנסות לדחוף אותי אל מתחת למים לפני שחיבקתי אותה וצללתי מכריח אותה לצלול ביחד איתי. כשעלינו היא נגעה בי בצורה פלרטטנית ואני יודע את זה, כי נתתי לה. ולא רציתי לחשוב על זה יותר מדי.
נשארנו לדבר קצת במים, ואהבתי את זה שהיא משכיחה לי מהחשבות את אריאל גם אם זה לטווח קצר.
אחרי אובדן תחושת זמן מוזרה יצאנו מהמים, היא הלכה לחברות שלה ואני הלכתי לשלי, מוריד ממני את החולצה הרטובה ונשאר רק בבגד הים שלי. ״נשאר עדיין עוד כרטיס נוסף למשחק היום?״ שאלתי את גייל תוך כדי שהתנגבתי והם כולם הסתכלו עלי, ידעתי מה הם חושבים.
***נקודת המבט של אריאל***
״איך מתקדם המיני פרוייקט?״ זואי שאלה אותי כשנכנסתי לדירה שלנו. היה לי היום יום ארוך מאוד, אבל אני כל כך אוהבת פה את כל השיעורים ככה שאני בחיים לא אתלונן. אני מתה על המקום הזה. התחברתי מאוד עם הבנות, אבל בחיים לא אעז לספר להן עלי ועל העבר שלי. וגם לא בא לי. אני מתחילה חיים חדשים, בלי שישפטו אותי על הדברים האלה. אז בינתיים אשמור את זה ככה. אני יודעת עליהן מה שצריך והן יודעות עלי. הן סיפרו לי כל אחת על עצמן וגם אחת לשנייה כשלא כולן עדיין הכירו, כל אחת סיפרה מאיפה היא ומה היא באה ללמוד, ודיברנו על אקסים... אני לא הייתי היחידה שנפרדה מחבר שלה לפני הטיסה מה שהיה מנחם, קצת... ידעתי שזה לא אותו הדבר. סיפרתי להן שאני מאומצת אבל שזה מסובך ושזה קרה מאוחר והם לא באמת משפחה שלי... ושנשארתי עד אז בבית היתומים. לא סיפרתי יותר מדי על כריס... לא הייתי מסוגלת.
״בסדר, אני בדיוק התכוונתי להמשיך לעבוד עליו עכשיו״ אמרתי לה כשעליתי לחדר שלי להביא מחברת סרטוטים וכמה עפרונות וירדתי חזרה למטה. הלכתי לסלון וראיתי את מאיה יושבת שם כבר צופה במשהו והצטרפתי אליה. המשכתי לסרטט במחברת שלי כל מיני זוגות עיניים. המיני פרוייקט שלי קשור לעיניים, יש מאחורי זה הרבה סיבות אבל אני עוד בשלב לא כל כך מתקדם.. התחלתי עם זה. מאיה צפתה באיזה משחק כדורסל שאפילו בלי להסתכל כבר זיהיתי לפי הרעש שמדובר במשחק כדורסל, זה הזכיר לי רעש של בית, כי זה תמיד היה הרעש בבית הוקדם שלי, המסך תמיד היה פתוח על משחק כדורסל או משחק כדורגל או ערוץ גלישה, תמיד.
״פעם אחת הייתי עם אח שלי במשחק ומצלמת הנשיקות הייתה עלינו, זה היה קורע אבל ממש לא ידעתי איך אנחנו מתכוונים להסביר למצלמה שאנחנו אחים ואז הוא הרים שלט והיה רשום עליו ׳היא אחותי׳ וכל האולם בערך צחק, זה היה אחד הרגעים המביכים והמצחיקים שהיו לי, מי היה מאמין שבאים לזה עם שלט מוכן מהבית״ מאיה אמרה ולא הבנתי כל כך על מה היא מדברת עד שהרמתי את הראש למסך והבנתי שמשדרים את מצלמת הנשיקות בהפסקת המשחק. אני זוכרת את זה.. זאת מצלמה שמחפשת זוגות וברגע שהם מופיעים על המסך הגדול הם צריכים להתנשק. זה דיי חמוד, ומביך.
״מזל שאחיך חושב על הכל״ אמרתי צוחקת והחיוך שלי מיד נתקע כשזהיתי במסך פרצוף מוכר, הלב שלי נפל כשהבנתי שזה כריס, וליידו מדיסון. הייתי בשוק. ממש. מה הסיכויים?
מצלמת הנשיקות הייתה עליהם ומאיה המשיכה לדבר אלי אבל פשוט לא הקשבתי. הרעש של צעקות המילה ׳נשיקה׳ שהיו מסביב הידהדו לי בראש והלסת שלי נפלה שכריס אחז למדיסון בעדינות בפנים ונישק אותה כאילו לא התנשק עם אף אחת במשך שנים.
הלב שלי כאב, מאוד. ולא משנה כמה הייתי אומרת לעצמי להתעלם מזה עכשיו פשוט לא יכולתי. למה שזה יקרה לי? למה? אני במדינה אחרת רחוקה מהם שנות אור! איך זה הגיוני שהם מופיעים לי במסך??
״אריאל? את מקשיבה לי?״ חזרתי למציאות כשמאיה כנראה קראה לי כבר זמן מה. ״כן״ אמרתי בשקט. ״מה קרה?״ היא שאלה ואני נאנחתי. ״זה האקס שלי״ אמרתי כשהם המשיכו להתנשק עד שלבסוף הפסיקו והמצלמה עברה לזוג אחר. ״אה... וואו״ היא אמרה לא כל כך יודעת איך להגיב נראתה דיי בשוק שבחיים לא חשבה לעצמה שאני מכירה אותו בכלל. ״לפני כמה זמן נפרדתם?״ היא שאלה, ״ביום הטיסה שלי לפה״ אמרתי והיא הייתה בהלם. ״מה?? בן זונה! אני לא מאמינה לך״ היא אמרה ואני המשכתי לשרבט, ידעתי שהיא בהלם בגלל שזה היה ממש לא מזמן... ונראה שהוא המשיך הלאה דיי מהר. ״זה בסדר.. נפרדנו בגלל המרחק זה היה הגיוני״ מלמלתי והיא עדיין לא הייתה רגועה. ״זה ממש לא קשור. למה הוא יוצא עם מישהי כל כך מהר??״ היא התעצבנה, ״מאיה, תפסיקי לחמם אותה״ קנדל אמרה כנראה הקשיבה לכל השיחה מהמטבח. ״כמה זמן הייתם ביחד אריאל?״ קנדל שאלה מצטרפת לשבת לידנו. ״לא היינו בדיוק ביחד.. זאת הייתה שנה של כן ולא ותמיד זה לא הסתדר איכשהו. רק לקראת הסוף זה הלך ואז הייתי צריכה לעזוב לפה...״ נאנחתי וקנדל עשתה פרצוף מתנצל. ״אם זה מעודד אותך היא ממש לא יפה כמוך״ קנדל אמרה גורמת לי לצחוק. ״אם זה מעודד אותך לפחות הוא לא בגד בך כמו חבר של קנדל״ מאיה אמרה ״לשעבר!!״ קנדל מיהרה להגיד ואני צחקתי. זכרתי שקנדל סיפרה לי את זה והייתי ממש עצובה בשבילה, נראה שהיא דיי התגברה על זה. ״וואו מאיה ממש מעודד אותי לדעת שבגדו בקנדל, תודה״ אמרתי גורמת להן לצחוק. ״איך הייתה הפרידה?״ קנדל שאלה אותי ואני נאנחתי והנחתי את המחברת בצד. ״לא הייתה..״ התחלתי להגיד והן היו מעט מבולבלות. ״הוא לא בא להיפרד ממני... אמר שהוא לא היה מסוגל״ הרמתי גבות באנחה והן היו מופתעות. ״פחדן״ מאיה אמרה וקנדל הסכימה. ״טוב, היה ונגמר. לא חסרים פה בנים...״ קנדל אמרה ואני הנהנתי בהסכמה למרות שלא הייתי מוכנה עדיין לחשוב על זה כל כך. אולי כריס מצליח לעבור הלאה מהר אבל אני עדיין לא.
***נקודת המבט של כריס***
ישבנו אצל שיין, הפעם בלי הבנות... מנצלים את הימים האחרונים לפני שכל אחד יפרוש לאונברסיטה שלו. ברור שעדיין נשמור על קשר אבל זה יהיה קשה יותר מפעם. ״מה כריס אז זה רציני?״ גיל שאל והבנתי כבר שהוא מדבר על מדיסון. ״לא יודע... לא נראה לי״ אמרתי וידעתי שהם כולם מקשיבים. ״יש לך כוח למשהו רציני עכשיו?״ לוגן שאל ואני נמנעתי מלדבר על זה. ״למה דווקא איתה אחי? אתה יודע שכולן בסדר חוץ ממנה מבחינת אריא--״
״כדאי שתשתוק גיל״ מיהרתי להשתיק אותו. ״אתם מוכנים לעזוב את הילד? הוא יעשה מה שטוב לו, תשחררו״ שיין אמר כרגיל תמיד מנסה לתקן את המצב. קמתי והלכתי למטבח כדי לפתוח בקבוק בירה שהיה במקרר, שיין בא אחרי.
״הכל טוב?״ הוא שאל כששתיתי מהבירה הקרה. ״כן..״ נאנחתי. ״אוקיי..״ הוא אמר כשלא היה מרוצה מהתשובה שלי ואני נאנחתי. ״מה אתה רוצה לשמוע? שאני מרגיש כמו חרא שלא באתי להיפרד ממנה? שאני שונא את עצמי על שבחרתי במדיסון? שבא לי לטוס אליה ולהתחנן שתסלח לי כי אני בטוח שהיא שונאת אותי עכשיו?״ אמרתי עצבני והנחתי את הבירה על השיש. ״כן״ שיין אמר גורם לי להאנח. ״זה יישאר ביננו״ הוא אמר כשהניח את הפלאפון שלו פתוח על השיש והלך חזרה לסלון. הסתכלתי על הפלאפון שהיה מונח מולי, פתוח על חלון שיחת הודעות עם אריאל, היא הייתה מחוברת והלב שלי נצבט. זה יהיה הוגן? לדבר איתה דרך שיין? על מי אני עובד, רציתי את זה גם אם זה יהיה מכוער כמו שזה.
לקחתי את הפלאפון ונאנחתי, מתחיל להקליד. ׳היי׳ כתבתי לה והלב שלי נפל. ידעתי שהשעה אצלה בערך שלוש בלילה ועברו לי מליון מחשבות בראש ללמה היא מחוברת. היא מדברת עם מישהו אחר? היא חושבת על מישהו אחר? היא חושבת עלי?
לא עבר הרבה זמן והיא התחילה להקליד, הלב שלי דפק יותר מדי חזק. ׳היי שיין! איזה כיף לקבל ממך הודעה!׳ היא רשמה. נאנחתי והרמתי את הראש אחורה. מה אני עושה?
׳מה קורה? איך הולך לך?׳ רציתי להגיד לה שזה אני, שתדע שזה אני.. אבל לא יכולתי. פחדתי לסבך אותה יותר ממה שהיא כבר הייתה מסובכת. ולא מתאים לי ראיות כאלה בבית המשפט. ׳מדהים! יפה פה בטירוף. אני מתגעגעת, תבוא לבקר!׳ שנאתי את זה שהם קרובים, אהבתי את זה ושנאתי את זה באותו הזמן. ׳גם אני.. מאוד..׳ רשמתי לה, היא המשיכה להקליד. ׳תגיד, שיין..׳ היא רשמה ואני חיכיתי כשהיא המשיכה להקליד. ׳אני לא רוצה שתחשוב שזה הנושא שיחה שלנו תמיד׳ היא המשיכה לכתוב. ׳אבל אני חייבת לשאול... כריס ומדיסון יוצאים?׳ נפל לי הלב. בחיים לא הרגשתי כל כך רע כמו עכשיו.
׳לא׳ מיד שלחתי בלי לחשוב פעמיים. ׳זה היה סתם משהו אל תחשבי על זה׳ רשמתי לה ובאותו הרגע החלטתי מיד שזה נגמר עם מדיסון סופית. ׳אני לא.. סתם תהיתי׳ היא רשמה וידעתי שהיא משקרת. ידעתי שהיא חושבת על זה. ׳הוא מצטער בטירוף אריאל, אני מקווה שאת יודעת את זה׳ רשמתי והרגשתי כל כך רע. רציתי להתקשר, מיד. היא לא הקלידה, הרבה זמן. ׳זה לא משנה כבר... אני חייבת ללכת לישון, נדבר?׳ היא רשמה ואני נאנחתי עמוקות. ׳נדבר, לילה טוב בייבי׳ מיד הבנתי מה שלחתי לה וידעתי שעשיתי טעות. היא לא הקלידה הרבה זמן וידעתי שבילבלתי אותה.
׳כריס?׳ היא בסוף כתבה גורמת לי להאנח והלב שלי נצבט. ׳לילה טוב אריאל, תמחקי את השיחה הזאת...׳ רשמתי לה ומיד מחקתי את השיחה. לעזאזל... הכל היה טעות, המשפט מול מאט הייתה טעות, לצאת עם אריאל עד העזיבה שלה הייתה טעות, לא לבוא להיפרד ממנה הייתה טעות וגם ההודעות האלה היו טעות. כל מה שאני עושה איתה אני עושה לא נכון. חיכיתי כמה דקות כדי לראות שהיא לא רושמת כלום והיא באמת לא רשמה כלום.
חזרתי לסלון והחזרתי לשיין את הפלאפון שלו, הוא נתן לי מבט מתעניין ואני הנהנתי. ״אני זז״ אמרתי להם. ״לאן?״ לוגן שאל. ״לגלוש קצת.. נדבר אחר כך״ אמרתי מתחיל לצאת. ״כבר חושך כריס״ גיל אמר. ״זה בסדר..״ אמרתי לו בחזרה ויצאתי מהדלת.