פרק 13

6.3K 408 29
                                    

עצר לי הלב.
אני לא יודע למה אבל לראות אותו מנשק אותה גרם לי לרצות להקיא.
לרצות לבכות.
פשוט לקום וללכת.
אני לא אוהב את ברייס, מה פתאום, פשוט...
אני לא יודע לתאר את זה.
כאילו לקחו ממני משהו שהיה רק שלי.
משהו שאני לא יכול לחלוק.
לא רוצה לחלוק.
הרגשתי שאם הוא איתה, אם אני לא מיוחד או מועדף עליו, אין לי טעם להישאר.

אחרי כמה שניות הם התנתקו מהנשיקה, הוא שם את ידו על גבה התחתון והיא הסתובבה.
"תכירי זה ליפ" הוא הציג אותה בפניי ואני חייכתי חיוך מאולץ, מנסה לא לבכות או לתת לה כאפה.
"היי ליפ! כבר מלא זמן אני חופרת לברייס שאני רוצה חברה" היא אמרה ורצה לכיווני, מושכת אותי לחיבוק וללא ספק מפתיעה אותי.
"מצטער בייביגירל, הוא גר איתנו" ברייס אמר לה והיא עשתה פרצוף עצוב.
"למה הוא כן ואני לא? אמרת לי שבגלל ג'סיקה אתה לא שומר איתך אף אחד יותר" הוא התלוננה וגרמה לי קצת יותר לשמוח, ברייס רצה לגור איתי במקום איתה.
"טוב די סתמו" ג'סיקה אמרה מהר והסתכלה עלי במבט... מרחם?
"ליפ אנחנו יוצאים, אתה תישאר פה עם ג'סיקה" ברייס הגיע אלי והרמתי את גבותיי בהפתעה.
אדמונד קם מהספה ואחריו גם קאי, ושניהם יצאו החוצה. מיד אחריהם גם ורוניקה רצה והשאירה אותי לבד עם ברייס וג'סיקה.
"עד מתי תעבוד לפי השיטה הזאת?" היא שאלה אותו באכזבה.
"עד שזה לא יעבוד יותר" הוא חייך אליה ברוע והיא החזירה לו חיוך צבוע ומוגזם.
"עוף מפה, אם קורה לה משהו אני רוצחת אותך" היא איימה והוא קרץ לה לפני שיצא מהבית גם הוא.
"אלוהים..." שמעתי אותה ממלמלת ומתיישבת בחזרה על הספה, מכניסה את אצבעותיה לתוך שיערה.
"ליפ רוצה משהו לאכול?" היא ניערה את ראשה ואני הנהנתי בחיוך.
היא קמה והתקדמה למטבח ואני הלכתי אחריה, מתיישב על שולחן לידה ומסתכל עליה.
"תגידי..." התחלתי לדבר איתה והיא המהמה. "קאי סיפר לי איך הוא הגיע לכאן... מה הסיפור שלך?" התעניינתי והיא נאנחה והפסיקה לחתוך את הסלט, מניחה את הסכין ומנגבת את ידיה לפני שהתיישבה מולי.
"זה סיפור ארוך" היא גיחכה.
"יש לי זמן" אמרתי ברצינות והיא הסתכלה עלי בחיוך אוהב.
"אתה חמוד" היא אמרה ברנדומליות. "אני זוכרת שהגיעו אלי בריונים הביתה, בהנהגת אדמונד, הם אמרו לי שאם אני לא באה איתם הם הורגים את קאי. וקאי לא חזר הביתה כבר שבוע, אז האמנתי שהוא אצלם. תראה ליפ, הם לא לוקחים סתם נערים, הם לוקחים את אלה שאין להם כלום להפסיד. אלה שאין להם אף אחד שיחפש אותם. רק אלה נכנעים" היא אמרה בעצב ולא יכולתי להכחיש את העובדה שהיא צודקת.
נכנעתי.
כי לא הייתה לי ברירה.
ברור לי שהחיים שלי לא יהיו יותר גרועים פה.
איזה עוד ברירה יש לי?
"בקיצור, הם לקחו אותי, גרתי איתם, עשיתי מה שהם ביקשו, אבל אני בניגוד לקאי לא נכנעתי. אני לא יודעת באמת למה קאי ויתר אבל הוא... הוא התמכר לזה, לסקס כאילו, הוא לא הצליח להפסיק, ואני? אני סבלתי כל שנייה" ראיתי דמעה יורדת מעיניה והיא מיהרה לנגב אותה.
"אחרי שהגעתי לגיל 18 אמרתי לברייס שמתנה ליום ההולדת אני רוצה לעזוב, והוא הרשה לי. קאי נשאר איתם ואני עברתי לפה" היא סיימה את הסיפור אך אני נשארתי מבולבל.
"אז מה עם ורוניקה?" שאלתי כשהיא חזרה לחתוך את הירקות.
"קאי התקשר אלי, לפני חצי שנה, ואמר שהצטרפה בחורה חדשה. מיד צעקתי על ברייס ואחרי ויכוח ארוך הוא הציע לי לשמור עליה בעצמי, אצלי בבית. ואני הסכמתי כי ידעתי שהילדה הזאת תצטרך את עזרה שלי. עכשיו ברייס הדפוק הזה מנצל אותה והיא לא מאמינה לאזהרות שלי" הוא מלמלה בכעס.
"מה זאת אומרת? הם לא זוג?" שאלתי בהפתעה, הרי הם התנשקו.
"ברייס גיי. היא פשוט לא מאמינה לי" היא אמרה בכעס וחיוך קטן עלה לי על הפנים, למרות שניסיתי להסתיר אותו.
"או מיי גאד גם אתה" היא אמרה והרימה את ידיה כנכנעת.
"ממש לא" מלמלתי בשקט.
"ברור ברור" היא אמרה בחיוך כלא מאמינה.
"קח אוכל" הוא זרקה עלי צלחת ואני תפסתי אותה בבהלה, אחר כך היא הביאה קערה עם סלט לשולחן ופרוסות חלה עם גבינה צהובה, גורמת לי להסתכל עליה בבלבול.
"אל תסתכל עלי כאילו ציפית ליותר" היא התגוננה. "אני לא יודעת לבשל" היא הוסיפה וצחקתי כשחשבתי כמה היא שונה מקאי.

"אני עולה למעלה לעבוד, אתה יכול לראות סרט או משהו" היא אמרה כשפינתה את הצלחות לכיור וסיימתי לשטוף אותן.
הנהנתי והלכתי לסלון, מדליק טלוויזיה ומתיישב על הספה הנוחה.
לאט לאט נרדם עליה.

מקווה שאהבתי את הפרק⁦❤️⁩
לפני יומיים חברה שלי פתחה ספר רנדומלי (במשתמש הזה) שמבוסס על החיים שלנו! זה מצחיק בטירוף וכדאי לכם ללכת להסתכל (כי כל מי שקורא את הספר הזה כנראה קרא כל דבר אחר שעלה בוואטפד ואין לו מה לקרוא יותר)
זאת אחלה דרך להעביר את הזמן ולקבל הצצה לאיך נראים החיים כשיש לך ולכל החברות שלך ביחד אייקיו אחד בלבד.

Wings (boy×boy)Where stories live. Discover now