Wings (boy×boy)

פרק 10

הייתי אדום ממבוכה, שומע את עצמי גונח בתוך הטלפון של אדמונד בזמן שידעתי שברייס גם רואה את המתרחש על המסך.
"עבודה טובה בייבי" הוא אמר וסגר את המסך, לא רואה את הסרטון עד הסוף ומחזיר את הטלפון לאדמונד.
"תשלח לי את זה ותמחק את זה מהטלפון שלך" הוא ציווה עליו והוא הנהן, סוגר את החלון ומשאיר אותי בשקט מביך עם ברייס.
ברייס הוציא את הטלפון שלו לאחר שקיבל את ההודעה של אדמונד והתקרב אלי, כנראה כדי שאראה מה הוא עושה, אך אני הסמקתי מהקירבה אליו והוא שם לב לכך.
הסתכלתי על הטלפון, מפחד להרים את עיניי אליו עד ששמעתי אותו נאנח ומתחיל להקליד לאיש קשר שקוראים לו "ז'אק האפס". מה הוא בגן?
'זאקי...הגיע אלי סרטון שלך שוכב עם העובד החדש שלי... הידוע גם בתור ילד מתחת לגיל 18. אם אתה לא רוצה שאני אפיץ את הפורנו המאוד מחרמן אבל גם מאוד לא חוקי שלכם תשלח לי עד מחר 200,000 מזומן. תודה והיום טוב.' הוא הקליד ואני נשכתי את שפתיי בלחץ.
"אל תדאג. אני לא אדליף את זה בחיים" הוא אמר וליטף את לחיי.
הסתכלתי לתוך עיניו והוא הוריד את מבטו לשפתיי לפני שהעלה אותו בחזרה.
נשארנו ככה במשך כמה שניות עד שצליל הודעה נשמע מהטלפון שלו, מוציא את שנינו מהבהייה והוא הוריד את ידו מפניי כדי לענות.
'אתה לא תעשה את זה, ראיתי על העיניים שלך, אתה דואג לו יותר מדי' קראתי את ההודעה של ז'אק.
'ופה יקירי- אתה טועה, כי כבר קיבלתי את האישור של הילד, בגלל זה הוא פה. עכשיו הסכום עלה ל400,000 על כך שלא האמנת לי' הוא הקליד ומיד אחריו התקבלה הודעה נוספת.
'הייתי צריך להשאיר אותך לדמם אצלי במשרד ולא לזרוק אותך לרחוב, אולי היית מת והיה לי קצת שקט. תבוא מחר בבוקר ואני אתן לך את הכסף, אני אהיה זה שימחק את הסרטון מהטלפון שלך ושלא תעז להשאיר אותו בשום טלפון אחר, אחרת זה יתנקם בך' ברייס הקריא את ההודעה בקול וחיוך עלה על פני. הצלחתי.
"אני גאה בך ליפ. עבודה טובה" הוא אמר וחייך אלי ואני הסמקתי במבוכה.
"תודה-" התחלתי לומר כך צילצול נוסף של הטלפון של ברייס קטע את משפטי.
'ותגיד לילד שזה לא נגמר בינינו, הוא עשה טעות שהוא גרם לי לרצות אותו' קראתי את ההודעה מספר פעמים עם עיניי, לא מאמין לאן הכנסתי את עצמי.
העברתי את ידי בשיערי בלחץ וברייס תפס אותה, מחזיר אותה אל מושב המכונית.
"אני לא אתן לו לגעת בך. אתה סומך עלי?" הוא שאל והסתכל בעיניי, וידעתי שזה מטומטם אבל כן סמכתי עליו אחרי הכל.

-
"אולי לא כדאי שתבשל לנו?" ברייס עיקם את פיו כשישבנו במטבח בזמן שאדמונד קשר למותניו סינר.
"אל תגזים, זה כולה חביתה וטוסט. מה כבר יכול להשתבש?" הוא משך בכתפיו והרים את ידו, שוכח מהסכין שהוא אוחז בו וכמעט חותך את עצמו.
"אתה כישלון אד" ברייס מילמל ודפק את ידו במיצחו, גורם לי לצחוק ולשניהם לחייך אלי.
"אני שמח לראות שאתה מסתדר איתנו" אדמונד אמר פתאום ואני חייכתי קלות, משפיל את מבטי.
"נכון הוא מזכיר את קאי של פעם?" ברייס פנה אל אדמונד, כאילו אני לא בחדר.
"נע, קאי היה יותר... אנטי כל דבר שהצענו לו" אדמונד אמר לאחר חשיבה קצרה ושניהם צחקו, מעלים זכרונות ישנים שהיה לי נחמד לשמוע.
"בימים הראשונים שלו פה הוא עשה לנו שביתת רעב" ברייס סיפר לי לצחוק בזמן שאדמונד מניח את הלחמים בטוסטר.
"הוא איבד את ההכרה והיינו צריכים לבטל פגישות במשך יום שלם בשביל לדאוג לו" הוא הוסיף וחזר להישען על השולחן לידנו, חוזר לשיחה.
"מה קרה שגרם לו פתאום להסכים לעבוד איתכם?" שאלתי ושניהם חייכו אחד לשני.
"הוא ניסה לברוח ושלושה אנשים שונים ניסו לרצוח אותו" ברייס ענה לי.
"אני הצלתי אותו מכמה אנשים שרדפו אחריו ברחוב, מאז הוא הסכים לעבוד איתנו כי הוא הבין שמהרגע שהוא נכנס לבית הזה, גם אם זה לא היה מרצון, אנשים יחשיבו אותו בתור אחד משלנו. הוא הבין שאנחנו הסיכוי הכי טוב שלו להישאר בחיים. עכשיו איפה, נהיה זונה" אדמונד מילמל בכעס, שמתי לב שידו התהדקה כשאמר את המשפט האחרון, אך נראה היה שברייס לא שם לב לכך.
"אד אני לא מבין למה כל כך אכפת לך, יש לו קלאס הוא לא שוכב עם כל אחד. הוא זה שבוחר עם מי לשכב. אתה מקנא שעומדים אצלו גברים בתור? כל הגברים האלה מומרים לכסף כשהוא משכנע אותם לעשות עסקים איתנו. אם אי פעם תהיה בחורה אני אשיג גם לך סקס אבל בינתיים אל תתערב" ברייס נזף בו.
אהבתי לראות איך שברייס דאג לקאי, כי ידעתי שאנחנו מגיעים מאותו מקום.
התחלתי לחשוב על דברים, שומע באוזני את קולותיהם הרחוקים של אדמונד וברייס אבל לא מקדיש להם תשומת לב, שלפתע הרחתי ריח מוזר.
"רק אני מריח שרוף?" שאלתי בבילבול. שניהם קיווצו את גבותיהם עד שנפל לאדמונד האסימון.
"הטוסטים פאק" הוא הלך מהר לטוסטר ופתח אותו, מוציא טוסטים שחורים ושרופים.
"מה זה הריח הזה?" שמענו קול נוסף מהכניסה לבית.
שלושתנו הסתובבנו וראינו את קאי, לבוש בבגדים רגילים לחלוטין בניגוד לבגדים איתם הוא יצא.
"קאי איזה מזל שאתה פה" ברייס צעק בהקלה.
"אדי בבקשה אל תנסה לבשל" קאי אמר כשהגיע למטבח וראה את המתרחש, תופס קלות בחולצתו של אדמונד כדי להזיז אותו הצידה ולסדר את הבלאגן.
"נו היו אנשים שעוד לא שכבת איתם?" ברייס שאל בהתעניינות, צוחק כשקאי נאנח.
"היו שלושה חדשים, רק שנייה" הוא אמר והפשיל את שרוולו הארוך, חושף מספר טלפון אחד, מעתיק אותו לפתק ועובר למספר נוסף על ידו השנייה. אחר כך הוא הרים את חולצתו והעתיק מחזהו את המספר האחרון.
"שכבת עם מישהו ישן?" הוא חקר וקאי הניד בראשו.
"לא" הוא אמר.
"מפתיע" אדמונד גיחך, וללא ספק עצבן את קאי.
"אני לא זונה אדמונד" הוא אמר בכעס מאופק, שלא שרד הרבה זמן.
"תראה.." אדמונד אמר בהתגרות אך נקטע על ידי התקפה של קאי.
"תיזהר ממני חתיכת אידיוט, אני שוכב עם מי שבא לי אני לא זונה!" הוא ירק ועלה למעלה בעצבים.
"רגע קאי מה עם ארוחת ערב?" ברייס צעק אליו.
"תלכו לישון רעבים!" הוא צעק בחזרה וקול טריקת דלת נשמע, מודיע שקאי לא איתנו.
"יופי אהבל" ברייס אמר לאדמונד והלך בעצבים גם.
אדמונד נשען על השולחן והשפיל את ראשו לריצפה, נאנח ומעביר יד בשיערו.
"אדמונד..." פניתי אליו והוא המהם.
"אתה אוהב את קאי?" שאלתי.