Always You

Part 61 (B)

ג׳קסון ואבריל יכלו להבין למה היא מגיבה ככה, הם הניחו שזה יכול להיות קשה לחבק שני זרים גמורים ושאת העיכול היא צריכה לעבור איתו, מי שהוא לא יהיה. הארי חייך ועצם את עיניו, מחבק אותה חזק ולוחש לה שהכל בסדר. שהיא סוף סוף מצאה אותם ושהוא אוהב אותה המון.

הם הזמינו אותה לביתם, מתיישבים סביב שולחן, כל הארבעה. אמה סיפרה להם איך קוראים לה, איפה היא גרה, באיזה בית ספר היא לומדת ואיך הם נסעו לכאן במשך ארבע שעות. ואת הכל, היא הצליחה לספר רק כי הארי החזיק את ידה. אה, לחלק של הארי היא עדיין לא הגיעה.

״ אמה.. ״ אבריל מלמלה לעצמה, ״ את כל כך יפה.. ״ היא חייכה, מביטה בבת שלה בגאווה. ״ גדלת כל כך יפה.. ״ הדמעות של שתי הבנות לא עצרו מהרגע שהשיחה התחילה. אפילו ג׳קסון הרשה לעצמו להזיל כמה אחדות.

״ תספרי לנו קצת על החיים שלך. אנחנו רוצים לדעת מה פספסנו כל השנים. ״ ג׳קסון ביקש.

״ זה ארוך. מאוד. ״ אמה צחקקה. ״ הייתה לי אמא, שלקחה אותי מבית היתומים אחרי שהשאירו אותי ברחוב. היא החליטה לגדל אותי. ״

״ וואו, וואו- רגע, ברחוב? ״ ג׳קסון עצר.

״ ביום שחטפו אותי, החטיפה הסתבכה קצת כנראה. החוטפים השאירו אותי ברחוב שהיה קרוב לבית יתומים בעיירה הקרובה, הם השאירו אותי אצלם וכמה זמן אחר כך אמא שלי אימצה אותי. ״ השניים הסתכלו על אמה במבט מחריד, ואפילו כועס. להשאיר את התינוקת שלהם ברחוב, כשהיא רק נולדה?

״ לא ידעתי שאני מאומצת. היא גידלה אותי כיאילו הייתי הבת שלה. ובמשך כל השנים.. ובכן, אלו לא היו שנים קלות. החיים שלי לא היו קלים בכלל. ״ אמה גיחכה והביטה בהארי, שהסתכל עלייה בחיוך גאה והמשיך להחזיק את ידה. ״ למדתי בבית ספר של עשירים, למרות שלא היינו עשירים. חייתי על מלגות, למען האמת. לכולם שם היה אמא, אבא, ובית עם ארבע קומות. לי הייתה אמא, ובית עם עליית גג. אבל זה היה בסדר, לא הרגשתי שאני צריכה יותר. ״ היא חייכה, ההורים שלה הסתכלו עליה בדאגה.

״ לפני שנתיים, הכנופיה שחטפה אותי מצאה אותי ואת אמא שלי. ״ אמה סיפרה, כשאותם זכרונות פורצים אל מוחה ויוצאים החוצה פעם נוספת. ״ אמא שלי ידעה עליהם, אני לא יודעת איך או למה, אבל היא פשוט ידעה. הם מצאו אותנו ובאו להשלים את המשימה שלהם. ״ אמה נאנחה, כשקול הירייה נשמע בראשה ועיניה מתכווצות מעט, יחד עם האצבעות שלה על ידו של הארי. ״ ו.. הם רצחו את אמא שלי מול העיניים שלי. ״ אמה שחררה את הדמעה שעמדה להחליק מעיניה ואבריל עצמה את עיניה בכאב. ״ הכדור היה מיועד.. אליי. היא הגנה עליי ממנו, וברגע שהם התחילו לשמוע סירנות, הם ברחו. ״

״ אני לא מאמין למה שאני שומע.. ״ ג׳קסון מלמל כשהוא מחבק את אבריל חזק, שנשברת בין ידיו. ״ הילדה שלי.. ״ אבריל מלמלה, מזועזעת ממה שהתינוקת שלה הייתה צריכה לעבור.