"תביאי אחת". יונתן מתיישב לידי בשקט.
אני מעבירה לו שיעשן, כי כאלה אנחנו- מחזקים אחד את השני. בעזרת כל האמצעים האפשריים.
"איפה דניאל?". הוא מתחיל לצחוק במרמור, מרים את עיניו אליי מסתכל עליי בייאוש.
"שיחררתי אותו, זה לא יעבוד".
בתוך תוכי אני שמחה, הוא לא יעזוב אותי לבדי אחרי הכל. אך זו שמחה מהולה בעצב כאשר אני מביטה במבטו המאוכזב, השבור.
"למה? תיתן לו צ'אנס". אני מנסה לדרבן אותו אך ליבי ופי לא שווים כלל.
"שנינו יודעים שאת לא באמת מתכוונת לזה" אנחנו צוחקים לתוך השקט, אל החשיכה.
"בכל מקרה, נתתי לזה הזדמנות. ראית הוא אפילו ישן כאן. זה פשוט לא זה. אני לא מרגיש שאני מתגעגע אליו ורק מחכה להגיע הביתה לחיקו. הוא מזיין טוב מיה. מאוד טוב. אבל כנראה שזיון טוב זה לא הכל בחיים"
"שון אמר לי שהוא אוהב אותי היום".
"כל הכבוד לו על האומץ".
"יש אפשרות להקדים את הטיסה?"
"בדיוק מה שאני חשבתי היום, שבוע הבא מתאים?"
"שבוע הבא זה מצויין" אני אספיק לשלוח את התביעה של בוכריס ואטוס מכאן איך שהתביעה תנחת על השולחן של השופט. אעביר את הכל לטיפולו של אדם ו-אדיוס- מה שנקרא.
"האמת, שיש ביניכם פערים. רואים את זה מבחוץ"
"בגלל זה כנראה לא הלך לנו"
"טוב. אני הולכת לישון, לילה טוב ג'ון"
"את לא רוצה לעשות עוד אחד?"
"לא, זה ריסק אותי".
"לילה טוב מיה".
התגעגעתי לתחושה, לעובדה שקל לישון כל כך פתאום. רק להניח את הראש על הכר. לעצום עיניים והשינה באה לבד, במהירות.
***
"אחי. תקשיב היא משגעת אותי".
"אני רק אומר שחתונה יכולה להוציא מפלצות מנשים, חכה זו רק ההתחלה".
"מאיפה אתה יודע?"
"הסתכלת עליי? אני אישה מהלכת, בדמות של גבר. אני חושב בדיוק כמו אישה. וחתונה זה דבר נורא גדול ומסובך לארגן. הכל בשביל מסיבה אחת ואיזה ליל כלולות שתשכחו ביום למחרת".
"צודק. כל כך הרבה בלאגן בשביל כוס שכבר זויין". אני מתעוררת לקולותיהם הצוחקים של שון ויונתן. ומתקשה להבין. זו כבר הפעם השנייה ברציפות ששון פוקד את ביתי בבוקר, מאז שהסוף שבוע החל. בוקר? צהריים? מה השעה בכלל?
אני מסתכלת בשעון ונחרדת לגלות שהשעה כבר נושקת לאחת בצהריים. מזלי שיום שבת היום. אני קמה בשקט ומתגנבת לשירותים בכדי לצחצח שיניים.
"בוקר אור". יונתן עליז במיוחד הבוקר, אני מנסה להעיף ממוחי שעליזותו נובעת מהסיבה ששון נמצא כאן מהבוקר. "בוקר טוב. על מה אתם מדברים?".
"על לילית".
"איזו לילית? ושמעתי אתכם מדברים על חתונה אז אל תשקר לי" אני שופכת את המים החמים לכוסי ומערבבת את הקפה בחלב.
"דיברנו על ליליאן ואז על לילית" שון מתערב בשיחתנו אני מתיישבת בראש השולחן ונוגסת מהמאפים שמונחים לפניי .
"נגיד. אז מה איתה?, עם לילית אני מתכוונת".
YOU ARE READING
בית המשפט!
Romanceאי פעם אהבת אותי? אי פעם אמרת אני אוהב אותך והתכוונת לזה? לא סתם אוהב אותך כמי שיורק את המשפט כל פעם כדי ליישר את ההדורים, אלא באמת התכוונת- אני. אוהב. אותך.
