Always You

Part 52

״ כסף? ״ הארי מלמל לכיוון אבא שלו, מסתכל עליו באכזבה ומתעלם ממה שאביו ניסה להגיד. הוא הצליח להיות מופתע בכמה חוסר רגישות הוא יכל להגיד את המשפט הזה.

״ רגע.. זה אומר ש- זה אומר שאתם יודעים מי ההורים הביולוגיים שלי? ״ אמה שאלה בהלם. הוא שתק, מביט בהארי בבושה.

״ תענה לה! ״ הארי צעק, הוא היה כל כך כועס ומאוכזב. לחשוב שאבא שלו, דווקא אבא שלו, הוא זה שעומד מאחורי כל מה שעבר על אמה, וכנראה בחייהם של עוד רבים.

״ הארי, אולי תנסה להקשיב למה שאני אומר לרגע אחד? ״ הוא גמע את רוקו והתחיל לגמגם. ״ אני מצטער- ״

״ פאק- אתה חושב שאני מתכוון להקשיב לך?! ״ הארי משך את שיערו לאחור בצורה מורטת עצבים. ״ אתה יודע בכלל מה היא הייתה צריכה לעבור בגללך? אתה חושב שאני אי פעם אוכל בכלל לחשוב על לסלוח לך? ״ הארי צעק, מביט אל תוך עיניו של אביו. ״ עכשיו תענה לה, או שאני לא אקשיב לך בכלל. ״

״ כן! דאמט, אנחנו יודעים מי ההורים הביולוגיים שלך. ״ הוא נשבר, מניד בראשו לשלילה. ״ יש לי רשימה של כל.. תינוק. ״ בושה הייתה מאחורי הירוק של עיניו כשהוא הביט אל תוך
אלו של הארי. בהן, היה כעס. זעם.

״ איפה זה? ״ אמה נשברה בבכי לתוך זרועותיו של הארי. הוא ליטף את שיערה וחיבק אותה קרוב. ״ ה- ההורים שלי.. ״ היא מלמלה בבכי אל תוך חזהו והארי נשק לקודקוד ראשה.

״ פאקינג תענה לה! ״

״ ב-במשרד.. ״ הוא מלמל, מסתכל על הבן שלו מובך.

״ תביא לה את זה כבר! ״ הדמעה הראשונה זלגה מלחיו של הארי בזמן שאביו מביט בו בשתיקה. ״ לא שמעת אותי?! ״ הארי צעק, גורם לאביו להיבהל.

הוא יצא מהחדר וחזר אחרי מה שנראה כמו שתי שניות, מושיט לידיהם קלסר שרשום עליו 'שנת 1999'. ״ אני באמת מצטער, בני. אני רוצה שנשקם את הקשר- ״

״ אולי הייתה צריך לחשוב על זה לפני שעזבת בלי להגיד שלום. השארת את אמא לגדל אותי ואת ג׳מה לבד ואפילו לא אמרת לנו שלום! ״ הארי צרח, מוציא את זעמו. אמה הסתכלה על הארי במבט עצוב עם דמעות בעינייה כשהיא מחזיקה את הקלסר בידיים רועדות.

״ אני יודע, עשיתי טעות איומה. אבל אתה חייב לפחות להקשיב לי. אתה הבן שלי, בכל זאת. ״

״ לך אין את הזכות לקרוא לי ככה יותר. ״ הארי ירק, מושך את אמה אליו. ״ זהו, אמה, מצאת את ההורים שלך. ״ הארי נשק למצחה עם חיוך קטנטן. זה הדבר היחיד שהחזיק את שניהם באותו הרגע מלהישבר לגמרי.