Always You

Part 1

״ אני לא מוותר. ״ הוא החזיר את ידיו לאותו המקום בו הן היו אמורות להיות. ״ אמה, מה קורה לך? כל כך מהר שכחת ממני? איפה האהבה שהייתה לנו? ״ הוא הסתכל לתוך עינייה בכאב, מבקש ממנה לפתוח את הלב שלה בפניו. לפתוח את הראש ולהצליח להקשיב.

״ אני לא יכולה להיות איתך, אתה מסובך מדי בישבילי. ״ היא הניחה את ידיה על גופו כדי להזכיר לו שצריך לשמור מרחק,
״ אני לא עומדת בזה יותר. ״

״ למה את כל כך אטומה? מה קרה לך? ״ הוא ליטף את פנייה, אין דבר שהוא יותר שנא מלחשוב שאמה שלו כבר לא שלו.

״ תפסיק, הארי. ״ היא לא יכלה לשמוע את הדברים האלה, לשמוע שכואב לו, ועוד בגללה.

״ לא, לא. אני לא אפסיק. כי אני שונא את זה. אני שונא את זה שאני מרגיש אלייך משהו כאן, ״ הוא העביר את ידו והצביע על ליבו, ״ ואני לא יכול לעשות עם זה כלום. ״

״ הארי.. ״ הדמעות צרבו את עינייה, והיא נלחמת בהן, היא עושה הכל רק כדי שהן לא ייפלו.

״ למה את עושה את זה? ״ הוא שאל בכאב, מדביק אותה לקיר של חדרו כשהוא מחזיק את פנייה בין שתי ידיו.
״ למה את מכאיבה לי? ״

< סיום הפלאשבק של אמה >

היא שנאה להיזכר ברגעים כאלה. כל מה שהיא מתעסקת בו זה רק לשכוח אותם, ועכשיו כשהיא יושבת לידו, הכל הולך לחזור לאט לאט. -צלצול-
כולם קמו ממקומותיהם, למרות שלאמה והארי לקח כמה שניות לקלוט שהסתיים השיעור. הם ניסו לא להסתכל אחד על השני, לא לעשות תנועות מוזרות, פשוט להתנהג כמו שני זרים, ככה זה עדיף לשניהם. ככה לפחות הם האמינו.
שניהם ארגנו את התיקים שלהם וקמו ממקומם, מידי פעם מחליפים מבט או שניים. כל אחד מהם חושב בראש איך לעאזלזל זה המצב שהם הדרדרו אליו.

אמה הניחה את כתפה על התיק ועשתה את דרכה אל מחוץ למעבדות. כל שאר החברים, ישבו כבר במרכז השכבה.
״ סוף סוף, אמ, כמה זמן לוקח לך? ״ ג׳וני שאל בחוצפה.

״ אני רק מזכירה לכם שאני באה מהמעבדות. ״ היא גלגלה את עינייה בחיוך והתיישבה ליד סטייסי.

״ ברצינות? על תחילת היום הראשון של השבוע השני? איזה באסה! נאחס רציני. ״ ג׳וני צחק והניח את ידו על ברכה של אמה, בשלב הזה של החברות של שניהם, הם בשיא. החברים הכי טובים בעולם. הוא סוג של התחלופה של אמט מאז הכל, אבל תחלופה טובה.

״ חברים, היום הראשון של השבוע השני! אני נשבע שזה הדבר היחידי שחלמתי עליו עוד מכיתה ז׳ כשרק הגענו לכאן. ״ אמט קרא בהתרגשות.

״ מה יש לכולם מהיום הראשון של השבוע השני? אני לא מבינה כלום. ״ אמה שאלה מבולבלת.

״ את לא יודעת על היום הראשון של השבוע השני?! ״ סטייסי פערה את עינייה לרווחה, מסתכלת על אמה המומה לגמרי.

״ אני כאן רק שנה, מזכירה לכם. ״ אמה צחקקה והרגיעה את סטייסי שנשמה לרווחה.

״ ביום הראשון של השבוע השני של כיתות יב׳ בתיכון הזה, בית הספר תמיד מארגן מסיבה מטורפת רק לנו! אני לא יכול לחכות!! ״ ג׳וני התחיל לקפוץ ממקום למקום.

״ חשבתי שאני מצטרפת לחבורה נורמלית של ילדים, מסתבר שטעיתי. ״ קים צחקקה. מאז שקים ואמה התחברו היא די הכניסה אותה אל החבורה שלהם, קים די בודדה בבית הספר.

״ בכל מקרה.. ״ סטייסי צחקקה ורצתה להמשיך לספר לאמה, אבל אז בדיוק איתן הגיע.

״ בוקר טוב בייבי. ״ הוא חייך אל אמה ונשק לשפתייה. היא חייכה אליו ועטפה את ידה סביבו. ״ אמרת משהו, סטייסי? ״