Terrified

31

[ שלושה ימים אחר כך, יום חמישי ]

אני נמצאת לבד בחדר שלי, מתארגנת כדי ללכת למועדון שם מחכים לי לוגן, ג'וש והיילי. אנה הלכה בדיוק לפני חמש דקות להיפגש עם החבורה שלנו. כל החבורה הזאת יודעת שחזרתי לדבר עם שלושתם, חוץ מג'ואי אף אחד לא אמר לי על זה כלום. הם מתעסקים בעניינים שלהם וטוב שככה.

אח שלי רק שאל אותי איך ג'ואי הגיב לזה אבל אני התחמקתי ולא סיפרתי לו. אף אחד לא יודע על הריב שהיה לנו, לפחות לא שאני יודעת. סברינה וסוניה, אין לי מושג איפה הן אבל הן לא בחדר. סיימתי להתלבש, שמתי מכנס ארוך צמוד דמוי עור בצבע שחור וסווטשירט חלק בצבע ורוד בהיר, אני עכשיו שמה מסקרה ומתאפרת מעט.

אני חושבת שהמריבה שהייתה לי עם ג'ואי עשתה טוב במערכת יחסיים שלנו, אני מרגישה יותר רגועה עכשיו והוא התייחס אליי מאוד יפה ביומיים האחרונים. אולי זה בגלל שהמריבה שלנו עדיין טרייה אבל אני חושבת שזה רק יחזק אותנו. אני מאמינה בזה.

נבהלתי כשהדלת נפתחה ובטעות העברתי את המסקרה על המצח שלי. שיט נו. ג'ואי נעצר כשראה אותי ואז התחיל לצחוק. התחלתי לצחוק גם ולקחתי מגבון. "נבהלתי. אתה יודע, יש דבר כזה שנקרא לדפוק."

"אם באמת היה לך כל כך חשוב שידפקו בדלת היית צריכה לנעול אותה." הוא חייך וסגר את הדלת עם הרגל שלו, בא ומחבק אותי מאחור, מניח את סנטרו על כתפי בזמן שאני מנקה את המסקרה שנמרחה לי על המצח. הוא מנשק את כתפי ואז מזדקף. הוא בחן אותי מהמראה, זרועותיו מקודם עטפו את בטני אבל עכשיו ידיו על מותניי.

"למה מתאפרת בשבילם?" הוא שאל, קולו חסר רגש. אני מסתכלת עליו לרגע מהמראה ואז ממשיכה לשים מסקרה, רק כשאני סוגרת אותה אני עונה לו: "אני מתאפרת לכל מקום. חוץ מזה, אני לא משקיעה."

"זה לא נראה ככה." הוא גיחך בעצבנות. נשפתי והתקדמתי יותר קרוב לכיוון השידה. הוא הבין ועזב אותי, מתיישב על המיטה שלי וממשיך להסתכל עליי. שלחתי לו מבטים חטופים מהמראה וראיתי שהוא בוהה בנעליים שלי, נראה שהוא חושב והוא נראה קצת עצבני. התעלמתי מזה. הוא אמר לי שהוא לא יגיד כלום ועד עכשיו הוא לא אמר.

"סיימתי." נשמתי החוצה כשסיימתי עם הארגונים שלי. הוא קם. "למה את לא רוצה להיות איתנו? איתי?" הוא שאל והסתכל לי בעיניים בעיניי כלבלב. הוא תפס בעדינות בזרועותיי ואז אני עשיתי את אותו הדבר, תוספת בזרועותיו. "קבענו כבר מאתמול." עניתי לו.

"אני רוצה לבוא." הוא אמר פתאום ואני פערתי את עיניי, פתחתי את פי כדי לדבר אבל שום דבר לא יצא. זה לא רעיון טוב שהוא יבוא, אני לא רוצה לדעת מה יהיה.

"ג'ואי..." רטנתי.

"אני רוצה להיות עם חברה שלי." הוא אמר. "בואי נישאר כאן, אנחנו לבד, יהיה לנו יותר כיף." הוא אילץ את עצמו לחייך. בהיתי בו לרגע ואז נשמתי עמוק. הוא רכן והצמיד את שפתיו לשלי, מזיז את שפתיו ומחכה לתגובה ממני שמגיעה כמה שניות אחר כך. הוא מעמיק את הנשיקה ואני זורמת איתו, כורכת את זרועי מסביב לכתפיו ועומדת על קצות האצבעות.