[ אותו יום, יום שלישי ]
דפקתי בדלת כמה פעמים. אף אחד לא ענה לי אז אחרי דקה או שתיים הסתובבתי בכוונה ללכת אבל אז הדלת נפתחה. קייד פתח לי את הדלת. "הי סופיה." הוא אמר לי וחייך חיוך קטן. הוא פינה לי את הדרך כדי שאכנס. "היי קייד." אמרתי לו לפני שנכנסתי וראיתי את איתן יושב על המיטה שלו וג'ואי בדיוק קם.
"היי, מה עשית בשיער שלך?" ג'ואי אמר ונעמד מולי. "זה מתאים לך, יפה..." הוא מלמל והעביר את ידו בשערי. "אני אוהב את זה." הוא צחק צחוק קטן וחייך בשפתיים סגורות. הודיתי לו בחיוך קטן. מה הוא לא ראה את התמונה עד עכשיו? הסתכלתי לו בעיניים ורק אחרי בהייה קצרה שמתי לב שהן קצת אדומות.
"למה העיניים שלך אדומות אתה בסדר?" שאלתי אותו. הוא הנהן במהירות והסיט מבט.
"אני עייף." הוא אמר. "איתן, קייד, ביי." ג'ואי אמר להם והסתובב אל איתן שכיווץ את גבותיו בכעס. "לאן נלך בדיוק?!" איתן התרגז. "כן, מה אתה חושב לעצמך, להעיף אותנו ככה מהחדר שלנו." קייד חיזק את דבריו של איתן.
"אני צריך לדבר עם סופיה, לכו לאנה או דן." ג'ואי אמר. תוך רגע איתן וקייד הסתכלו עליי. "אה..." שניהם אמרו. אוי לא. הם יודעים. איתן קם והוא וקייד התקדמו לדלת. "ביי סופיה, בהצלחה." קייד צחק לפני שפתח את הדלת.
"שתוק." איתן דחף אותו כדי שיצא. "אל תתייחסי אליו, ביי סופיה, אוהבים את מה שעשית בשיער!" איתן סגר את הדלת אחריו. ג'ואי תוך רגע נשכב על המיטה, שוכב על הבטן עם הראש לכיוון שלי, הראש שלו על הזרוע שלו. התקדמתי באיטיות וישבתי על הרצפה מולו, קרוב אבל לא יותר מידי.
שנינו שתקנו. אני לא ידעתי מאיפה בכלל להתחיל. הבנתי עכשיו שהוא יודע ושהוא ראה את התמונה הזאת. נשארתי שקטה והוא זה ששבר את השקט בחדר. "את מתכוונת להגיד לי מה זה התמונה הזאת?" הוא שאל ובאמת נשמע עייף.
"זה לא כמו מה שזה נראה." אמרתי לו והסתכלתי עליו. הוא הסתכל עליי לרגע ואז שפשף את עינו עם היד החופשייה ואז הוא עצם את עיניו לכמה שניות.
"תקשיבי אני מבין. אני מתכוון, אנחנו לא הרבה זמן ביחד, רק שבוע. לא יודע מי זה הבחור הזה אבל אני מבין אם את עדיין מבולבלת עם מה שאת רוצה..." הוא הסתכל עליי. בהיתי בו בחוסר אונים. "לא. אתה יודע שזה לא ככה. מה שיש בייננו התחיל לפני שתייגנו את עצמנו כזוג ואתה יודע את זה." אמרתי לו. הוא בהה בי, נשם עמוק והנהן.
"מי שבתמונה איתי הוא שום דבר. ידיד. זה הכל. אם הייתי בוגדת בך למה שיפרסמו תמונה כזאת ולא תמונה שלנו מתנשקים?" אמרתי לו והסתכלתי לו בעיניים. הוא עצם אותן שוב. "כן. חשבתי על זה." הוא מלמל. "מי הבחור?"
"מה?" פלטתי החוצה מבלי לשים לב. הוא קימט את מצחו בבלבול ופקח את עיניו. "מי הבחור הזה? ממתי התמונה הזאת?"
YOU ARE READING
Terrified
Romanceאח חסר ביטחון שכולם מציקים לו פוגש בשני תלמידים חדשים, תאומים זהים עם עבר שרודף אותם. סופיה מוקסמת מהם מהר מאוד אחרי שעזרו לאח שלה שאותו כמעט השפילו מול עשרות תלמידים. אבל העבר שלהם לא מאפשר לה להיות מוקסמת למשך הרבה זמן. שמועות, סיפורים והרבה דיבו...
