"את בסדר?" סברינה שאלה אחרי שקט של כמה דקות. הרמתי את עיניי שבטח היו אדומות בגלל הדמעות ששמרתי והסתכלתי עליה. הנדתי בראשי. "אני לא בגדתי בו. זה ידיד טוב שלי. אני לא מאמינה..." הרגשתי את הזעם מחלחל פנימה ומציף אותי. "אנשים יעשו פאקינג הכל כדי לפגוע בי בגלל שהתחברתי לתאומים!" נשברתי. הסתכלתי על סברינה, דמעות עכשיו זלגו מעיניי.
"מה עשיתי לכולם?!" המשכתי לצעוק בבכי. אנה פתאום פתחה את הדלת של המקלחת, היא בנתיים עבדה רק על חצי מהשיער שלה. כשהיא קלטה שאני בוכה היא מהר יצאה. "מה קרה?" היא שאלה בלחץ. הראיתי לה את התמונה ונתתי לה לקרוא חלק מהתגובות.
אנה ניסתה להרגיע אותי וככה גם סברינה. סברינה מאמינה לי. אני חשה בהקלה מכך שהשותפה שלי לחדר מאמינה לי ולא מתייחסת אליי מגעיל כמו כולם. כמה דקות אחרי שנרגעתי אנה הייתה חייבת לחזור לחדר מקלחת ולהמשיך, היא השאירה את הדלת פתוחה כדי לדבר להמשיך לדבר איתי. אנה לקחה את הטלפון שלי לפני שנכנסה לחדר המקלחת והניחה אותו על השידה מתחת למראה.
אנשים באמת יעשו הכל עכשיו כדי להרוס אותי, כדי לפגוע בי. כל זה כדי כביכול להעניש אותי על כך שהתחברתי לתאומים, על כך שאני חברה של ג'ואי. יש כל כך הרבה שנאה וזה מקשה עליי, זה גורם לי להיות עצובה וכועסת. חברים שלי הפסיקו לדבר איתי. גם הם מענישים אותי כי אני לא הולכת בדרך שלהם. בדרך של כולם.
התמונה התפרסמה לפני שלוש שעות. ג'ואי ראה אותה? אם כן למה הוא לא התקשר או אמר לי כלום? אולי הוא בכוונה לא מתקשר? או שאולי הוא בכלל לא ראה. אני חייבת להירגע לפני שאני אלך לחדר שלו כדי לדבר איתו.
מי צילם אותי ואת ג'וש? למה עשו את זה בכלל, למה פרסמו את זה? למה אף אחד לא שם את עצמו במצב שלי, הם לא היו רוצים שזה יתפרסם. הם לא היו רוצים שום תגובות כאלה בכלל, לא היו רוצים שישפילו אותם במגרש כדורסל או ישנאו אותם.
שעה עברה ולא נגעתי בטלפון אפילו פעם אחת. ג'ואי לא התקשר, אף אחד לא התקשר אפילו לא אח שלי. לא קיבלתי הודעות מאנשים שקרובים אליי, אפילו לא מג'וש. הוא לא ראה את זה? הייתי יותר רגועה, כל מה שחשבתי עליו הוא שאני צריכה לדבר עם ג'ואי. התמונה הזאת לא אומרת כלום. ג'וש רק נישק אותי בראש. זה לא הופך אותי לבוגדת.
אנה יצאה מחדר המקלחת, היא התקלחה אחרי שסיימה לצבוע, היא שלחה לי מבט וחייכה חיוך קטן לפני שלקחה את הפן שלה וייבשה את השיער. עשרים דקות אחר כך כשהשיער שלה היה יבש לגמרי והיא סידרה אותו הצבע נראה כל כך טוב עליה. היא החליקה את השיער שלה וזה כל כך יפה. החמאתי לה בלי הפסקה ולרגע שכחתי מהדרמה הקטנה של השעה האחרונה.
כמה דקות אחר כך קמתי. היא הסתכלה עליי בבלבול. "לאן את הולכת?" היא שאלה אותי.
"לג'ואי, לדבר איתו." אמרתי. "אולי הוא לא ראה את זה עדיין אז יש לי הזדמנות להגיד לו בעצמי." התקדמתי אל הדלת אבל אז אנה מיהרה לעמוד עם הגב לדלת ולחסום לי את הדרך. הסתכלתי עליה בבלבול.
"מה את עושה?" שאלתי אותה וזקפתי גבה.
"את לא יכולה ללכת עכשיו!" היא קראה ואז הסתכלה לי על השיער. "סופיה את חייבת לצבוע את השיער זה יהיה לך כל כך יפה!"
"לא אני לא רוצה." צחקתי והנדתי בראשי.
אנה בהתה בי לרגע והבהילה אותי כשצווחה בהתרגשות ונגעה לי בשיער. "אולי נעשה חצי בלונד ותסתפרי?! ואו סופיה דמייני את זה! זה יהיה מושלם! עזבי את הצבע הורוד!" היא קראה ותפסה בידי מושכת אותי למראה. היא עמדה מאחוריי ונגעה בשערי. "דמייני את זה, את לא חושבת שיהיה לך יפה?" היא שאלה והעבירה את אצבעותיה בשערי.
בהיתי בשיער שלי דרך המראה ובאמת ניסיתי לדמיין. אולי באמת כדאי לי להסתפר, לא כל כך בטוחה לגבי החצי שיער בלונד אבל הייתי רוצה להסתפר. חשבתי עוד קצת ונתתי לעצמי לדמיין את השיער שלי חצי בלונדיני וחצי בצבע הטבעי שלי, חום. זה יכול להיות לא רע אם חושבים על זה...
"אוקי, יודעת מה." הסתובבתי אל אנה. "למה לא."
אנה חייכה חיוך חושף שיניים ואז מחאה בכפיים. "קדימה בואי נתחיל, ואו אני מתרגשת!" היא קראה בזמן שרצה אל חדר המקלחת וקראה לי לבוא אחריה.
"תנקו אחריכן!" סברינה וסוניה קראו יחד. סוניה הגיעה לחדר לפני חצי שעה.
"בסדר!" אני ואנה קראנו בחזרה לפני שהיא הורידה את הראש שלי לכיור ושטפה לי את השיער.
שעתיים עברו. לקח לנו שעתיים לסיים את הכל. התקלחתי שוב היום ואנה ייבשה לי את השיער עם הפן והחליקה לי אותו, למרות שבדרך כלל יש לי שיער חלק. בהיתי בשיער שלי במראה בהלם. נראיתי ממש שונה, בן אדם אחר. השיער שלי שלפני זה הגיע עד אצבע הגב עכשיו מגיע קצת מתחת לשכמות. אם אני אאסוף את השיער אז כל הקוקו שלי יהיה בלונדיני. השיער שלי צבוע חצי בבלונד ואז חוזר לצבע הטבעי שלו. אם לומר את האמת אני אוהבת את המראה הזה יותר ממה שהיה לי קודם.
עכשיו אני מתכוונת ללכת לג'ואי, הוא בטוח לא ישן עכשיו, השעה עשר וחצי. אמרתי לאנה שזה מה שאני הולכת לעשות, היא ניסתה לשכנע אותי להישאר אבל לא הקשבתי לה והפעם הלכתי.
אני חייבת לדבר איתו.
YOU ARE READING
Terrified
Romanceאח חסר ביטחון שכולם מציקים לו פוגש בשני תלמידים חדשים, תאומים זהים עם עבר שרודף אותם. סופיה מוקסמת מהם מהר מאוד אחרי שעזרו לאח שלה שאותו כמעט השפילו מול עשרות תלמידים. אבל העבר שלהם לא מאפשר לה להיות מוקסמת למשך הרבה זמן. שמועות, סיפורים והרבה דיבו...
