"לצבוע עכשיו או ביום שישי?" היא שאלה והסתכלה עליי. בדיוק הדלת נפתחה וסברינה נכנסה. "סברינה!" אנה קראה והבהילה אותה. סברינה קיללה בשקט ברוסית ואז הסתכלה על אנה. "מה את רוצה, למה להבהיל אותי?" סברינה נאנחה.

"תגידי, לצבוע את השיער שלי עכשיו או ביום שישי?" אנה שאלה אותה.

"מה זה משנה?" סברינה זקפה גבה.

"תעני לי, אני צריכה עזרה להחליט." אנה אמרה.

"תצבעי עכשיו, אולי ביום שישי את תצאי ולא יצא לך לצבוע. יש לך זמן עכשיו לא?" סברינה שאלה. אנה בהתה בה לרגע ואז חיבקה אותה. "את צודקת!" אנה קראה ואחרי ששחרה מסברינה היא קפצה באושר. "אני אצבע עכשיו. אין עלייך, תודה." אנה לקחה איתה את הצבעים אל חדר המקלחת.

אחרי שאנה טרקה את הדלת של המקלחת סברינה הסתכלה עליי ועשתה פרצוף. צחקתי ואז גם היא. היא התקדמה והתיישבה על הכיסא מול שולחן העבודה. הפעלתי בחזרה את הפרק ואז סברינה הסתובבה עם הכיסא אליי. עצרתי את הפרק וסגרתי את המחשב, כנראה שאני לא אראה את הפרק היום בלי הפרעות.

"הכל בסדר?" שאלתי אותה והיא הנהנה.

"אני לא רוצה לחטט," היא התחילה. "אבל את חברה של אחד התאומים נכון? ג'ואי אם אני לא טועה?" בהיתי בה לרגע ואז הנהנתי באיטיות. אם היא תשאל אותי עכשיו איך אני לא מפחדת אני חושבת שאני אתפוצץ. אני לא צריכה עוד שותפה כזאת.

"איך הוא הגיב?" היא שאלה. זקפתי את גבותיי לרגע בבלבול ואז קימטתי את מצחי.

"הגיב למה?" שאלתי אותה, נשמעת באמת מבולבלת.

"אה..." היא עכשיו נשמע כאילו היא מתחרטת ששאלה. "א-את לא יודעת?" היא הזדקפה.

"לא יודעת מה?" שאלתי אותה, קצת לחוצה.

"נכנסת לפייסבוק בשלוש שעות האחרונות?" היא שאלה ואני הנדתי בראשי. שתינו בהינו אחת בשנייה ואז תוך רגע שמתי את המחשב בצד וממש בטיל קמתי מהמיטה לכיוון הטלפון. הוצאתי אותו מהמטען ונכנסתי לפייסבוק. ראיתי שתייגו אותי במלא תגובות וכשגלגלתי למטה ראיתי שתייגו אותי בתמונה.

לחצתי על התמונה ופערתי את עיניי ברגע שראיתי אותה. הרמתי את מבטי בחזרה לסברינה. "אני לא בגדתי בו." אמרתי לה במהירות.

"היי, את לא חייבת להסביר לי את זה." היא צחקה במבוכה.

תמונה שלי ושל ג'וש מיום שבת לפני שנפרדנו והוא נישק את ראשי. לא רואים אותו בבירור, אי אפשר היה לזהות אותו אבל אותי כן. גם אפשר היה להבין שזה לא ג'ואי. גלגלתי למטה אל התגובות. הרבה מהן היו בסגנון הזה: 'היא בגדה בג'ואי, הוא בטח ירצח אותה עכשיו.'

הרבה קראו לי מסכנה בציניות ועשו מלא פרצופים צוחקים. כינו אותי בשמות וככל שאני קוראת יותר תגובות ככה הדמעות יותר עולות לעיניי. אני מניחה שגם אנה עדיין לא ראתה את זה כי אם היא כן הייתה רואה היא בטוח הייתה אומרת לי משהו על זה.

TerrifiedWhere stories live. Discover now