הקטע שלנו

פרק 25

אחרי שעה מול הארון, הצלחנו למצוא תילבושת ראויה מספיק בשביל ללכת איתה לדייט. בוני פסלה חצי מהדברים שהצעתי ואמרה שהטעם שלי פשוט גרוע, אף על פי שהיא מאוד מגזימה כי לדעתי אני מתלבשת נורמאלי מאוד. ׳נורמאלי זה לא מספיק.׳ היא אמרה כל פעם מחדש. הטעם שלה בבגדים מאוד יפה וייחודי. היא מאוד יחודית כשזה מגיע לבגדים שלה, היא הבן אדם עם הכי הרבה סטייל שאי פעם הכרתי והיא פשוט אוהבת בגדים. אני פחות משקיעה במקוריות כזה מגיע לבגדים, אני מניחה כי לדעתי יש דברים הרבה יותר חשובים. שעות של ישיבה עם בוני על בחירת בגד ללבוש בערב עייפו אותי מאוד כך שהייתי צריכה הפסקה קטנה.

״לאן את הולכת?״ בוני הסיתה את מבטה מהמחשב נייד ושאלה שאספתי את דבריי משולחן הכניסה.
״סתם לסיבוב בעיר, אוליי אני גם אקנה תה חם בסטארבקס או משהו.״ אמרתי ומיהרתי לצאת מהדירה לכיוון האוטו.
״הכל בסדר?״ היא שאלה שוב פעם, בטח שמה לב לעובדה שאני מאוד לחוצה.
״כן, אני סתם זקוקה לאוויר.״ אמרתי בחיוך לחפות על הרגשות שהוראו דרך פרצופי ויצאתי במהירות דרך הדלת.

ניכנסתי אל תוך סטארבקס החמימה כשמשב רוח של חום קיבל את כניסתי ואז הריחות המוצפים והטובים גרמו לי להבין כל פעם מחדש למה אנשים אוהבים כל כך את הרשת הזאת.
״היי, אפשר לקבל תה ירוק בבקשה?״ ניגשתי לדלפק בזריזות והעובד שהיה עם גב אליי לא חשב על להיסתובב לכיווני.
״סליחה?״ שאלתי שוב פעם. ופתאום נזכרתי, גייסון עובד פה.
״לוי? מה את עושה פה?״ המלצר היסתובב ואני חייכתי במבוכה. ״קונה תה ירוק, אם לא אכפת לך.״ כיחכחתי בגרוני והוא הבין את הרמז. ״זה יעלה ארבע דולר.״ הוא אמר אחרי שהקליד משהו במחשב הקופה שלו ואני מסרתי את הכרטיס אשראי. ״תודה.״ חייכתי והוא חייך חזרה ואז הוא הוציא קבלה.
״ההזמנה שלך תגיע משם.״ הוא הצביע על הדלפק השני ואני היתקדמתי לכיוון שם והתור מאחוריי המשיך.
״רגע לוי...״ הקול שלו נישמע מאחוריי ואני תהיתי מה הוא רוצה. ״המישמרת שלי מסתיימת עוד עשר דקות, את רוצה אוליי אחרי זה לשבת ולדבר או משהו?״ הוא גירד בעורפו ופרצוף הראה שאלה.
״אני לא רואה שום סיבה שלא, אני אחכה לך.״ חייכתי והמשכתי בדרכי לדלפק לקבל את התה שלי, הדבר היחידי שבגללו באתי לכאן אבל מסתבר שלא הדבר היחידי שאני אתא איתו מכאן.

״איזה קור אה?״ ג׳ייסון שאל כששיפשף את ידיו אחת בשניה ואז העביר את ידו בבלורית שעל ראשו.
״כן.״ אמרתי ושמתי את כובע המעיל על ראשו.
איך שיצאנו מסטארבקס גל קור עף על שתינו וגרם לי לצרמורת נעימה למתחת כל שכבות הבגדים. הוא לבש בזהירות את המעיל הארוך שלו מקשמיר, ואז הוא שם כובע צמר שחור על ראשו. ״יש לך לאן ללכת? פשוט האוטו שלי נימצא פה.״ אמרתי והיסתובבתי לכיוונו. אני לא לובשת את נעלי העקב שלי כך שיוצא שהוא הרבה יותר גבוה מימני כך שהייתי צריכה להרים את ראשי בשביל להיסתכל עליו.
״בואי לאוטו.״ הוא אמר במהירות ואני היסתכלתי עליו במבט של שאלה. ״לאוטו?״ חזרתי על המילה בטון שאלה, יופי של ספונטניות. ״כן, אני משער שיש לך מזגן וכיסאות אז מה הבעיה?״ הוא שאל וחייך וגרם לגיחוח קל לעלות מבין שפתיי.
״שום בעיה, בוא לאוטו.״ אמרתי ופתחתי את עייני בפראיות ושתינו היסתובננו לכיוון האוטו שלי, יש לו מזל שג׳סיקה לא יודעת על הספונטניות שלו.
״לא אכפת לך שנאכל במכונית נכון? אני פשוט ממש רעב ובמקרה יש פה סניף של מקדונלס.״ הוא אמר בחיוך גדול ואני עניתי שלא אכפת לי, ושיקנה לי גם על הדרך מה שהוא מזמין, אני גוועת. ״אני כבר חוזר!!״ הוא צעק בדיוק לפני שניכנס לסניף ואני פשוט עמדתי וחייכתי כמו סתומה.