City of crime

Part 24

פרק 24:
-נ.מ ג׳סיקה-
העיר הייתה שקטה להפליא היום, הרחובות היו ריקים, המסעדות היו סגורות וכמוהן גם חנויות הרחוב, המכולות והסופרים היו שוממים למרות שבדרך כלל הם תמיד מלאים. כולם ידעו מה קרה, אבל אף אחד לא דיבר על זה, זה היה הסוד הכמוס של העיר המשוגעת שחיינו בה, נלווה לעוד סודות כמוסים, סודות שאף אחד לכולם לא ידע.
כוס הקפה שהכנתי לי בבוקר עדיין עמדה מלאה על השולחן, ידעתי שהקפה שהיה חם לפני כמה שעות הפך כבר לקר אבל זה לא הפריע לי. לא זזתי מהספה מאז שסיפרו והראו לי מה קרה, עדיין יכלתי להרגיש צמרמורות עדינות עוברות בגופי, כמעט ולא מורגשות, אבל הן סימלו את ההלם של גופי באופן הכי מדויק שיש.
מילותיה של היילי שהגיעה לכאן בבוקר בסערת רגשות התבלבלו בראשי וגרמו לתחושת שיגעון לעבור בי.
שאפתי אוויר דרך האף ונשפתי אותו באיטיות, מנסה להרגיע את גופי וזה עובד אחרי שאני חוזרת על הפעולה מספר פעמים.
״הוא רצח אותו״, קולה של היילי נשמע בראשי בפאניקה מוחלטת בעוד שהיא נכנסת לביתי בסערה לא שוכחת לנעול את הדלת אחריה. שאיפה. נשיפה.
״הוא ירה בו מול כולם ג׳סיקה, הוא לא נורמאלי״ היא הוסיפה בבהלה, תופסת בכתפיי ובכך גורמת לי לראות את פניה ובעיקר את עיניה שדיברו את רגשותיה, והפעם הן היו מלאות בחרדה. שאיפה, נשיפה.
״מי?״ שאלתי בחוסר הבנה, הרי רק הרגע קמתי מרעש הדפיקות החזקות שלה בדלת והרגשתי שחלק מגופי עדיין בתוך החלום. שאיפה. נשיפה.
״תומאס, מי עוד זה יכול להיות״ היא שאלה ברטוריות מוחלטת, עיני נפקחו בבהלה, נשימותיי הואצו והרגשתי שאם לא אשב אתמוטט. שאיפה. נשיפה.
״מה קרה? למה הוא רצח אותו?, אני לא מבינה״ דיברתי במהירות, בולעת מילים, הרי רק אתמול הוא ישב איתי בבר וסוף סוף הצלחנו לדבר נורמאלי. שאיפה. נשיפה.
״הייתה הפגנה מול הבית שלו, הוא ירה באחד המורדים, בראש. בלי רחמים״ היילי הסבירה את מה שהיה בקצרה, ידעתי שאם יש מישהו שידע את כל הסיפור זאת היא אבל כנראה שהחסירה פרטים שלא נראו לה חשובים או רלוונטיים. שאיפה, נשיפה.
דלת האמבטיה נפתחה בחריקה הרגילה שלה והוציאה אותי מהמחשבות והחזרתיות בראש על אותה שיחה. היילי יצאה כשמגבת עוטפת את שערה ומגבת נוספת עוטפת את גופה, היא נכנסה לחדר שלי ויצאה אחרי כמה דקות עם מסרק בידה.
״איך את?״ היא הגישה לי את המסרק והתיישבה כדי שאסרק אותה. ״לא יודעת״ השבתי, עדיין בהלם ממה שהיא סיפרה, למרות שידעתי מעט פרטים האמנתי לה, כולם הכירו את תומאס וידעו למה הוא מסוגל, כולם ידעו כמה הוא אכזר, במיוחד כשעוברים על אחד החוקים שלו.
״תומאס הוא..״ היא עצרה לשנייה מנסה לחשוב איך לנסח את עצמה. ״מישהו צריך לעצור אותו, הוא לא יכול להרוג כאן את מי שהוא רוצה רק כי הוא מתנגד לו, ככה לא מתנהג מנהיג, ככה מתנהג פחדן״ היא אמרה בתקיפות, פניה הסתובבו אליי והפעם עיניה הראו נחישות. ״אני וחברים שלי כבר תקופה חושבים איך לצאת נגדו ג׳סיקה, אנחנו חלק מהמורדים, אנחנו רוצים להפיל את תומאס מהשלטון״ היא נעצרה לשנייה ״ואנחנו רוצים שתצטרפי אלינו״ היא אמרה בעדינות בעוד מבטה חודר לעיניי. שקט שרר באוויר לכמה שניות את המתח ניתן היה לחתוך בסכין, ״מה את אומרת?״ היא שאלה גורמת לי להבין שאני צריכה לקבל החלטה עכשיו. ״אני בפנים״ אמרתי וידעתי שמההצהרה הזאת, אין דרך חזרה.
-
אחרי המון זמן בלי פרק עלה אחד הפרקים האהובים עליי בסיפור הזה, ממנו כל התפנית בעלילה תתחיל, וסמכו עליי שיהיה מטורף.
אני רוצה להגיד שאני מצטערת על זה שלא עולים הרבה פרקים ושאין רצף, עברתי תקופה אישית לא וואו לקראת סוף החופש ועכשיו התחלתי את כיתה י״ב.
אני מקווה מאוד שתהנו מהפרק הזה ואשמח מאוד לשמוע את דעתכם הכנה בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️