City of crime

Part 49

פרק 49:
-נ.מ ג׳סיקה-
להיות אצל תומאס לא לצורך סקס היה לי מוזר בהתחלה. אבל אנחנו כבר חודשיים בזוגיות אינטנסיבית, תומאס נהיה מגונן מדי ולחוץ מדי. אנשים שלו עוקבים אחרי לכל מקום והם לא עושים עבודה טובה כל כך בלהסתיר את המעקב, או שתומאס פשוט רוצה שאני אדע שעוקבים אחרי, איתו אך פעם אי אםשר לדעת.
״על מה את חושבת?״ תומאס שאלה וצבט את המותן שלי כדי להוציא אותי מהמחשבות. קפצתי קצת מהצביטה ותומאס בתגובה צחק, צחוק מלאכי שיוצא מבן אדם שהוא התגלמות הרוע. ״סתם, קצת עלינו.״ אמרתי בחיוך קטן. אהבתי לשמוע את תומאס צוחק, לראות שמאחורי כל המסכה של הקרירות, האדישות והרוע מסתתר בן אדם אמיתי.
הוא חייך חזרה ונשק בקלילות לשפתיי, ״יאללה לכי להתארגן צריך לצאת עוד מעט.״ הוא אמר וטפח על ישבני קלות כמסמן לי לקום.
ימי שלישי היו הימי יציאות שלי ושל תומאס, לקח לנו הרבה זמן להגיע להחלטה שאנחנו צריכים בשביל זה יום קבוע. תומאס עבד לפי לוח זמנים מפורט וחנוק, בקושי היה לו זמן בשבילי ולי זה כבר התחיל להציק, אחרי ויכוח על זה הוא העלה את הרעיון ליום קבוע שנצא בו בלי קשר לשאר הימים שנחליט לצאת בספונטניות. יום שהוא רק שלי ושל תומאס.
הגעתי לחדר של תומאס שהפך גם לחדר שלי עם הזמן, לא ישנתי אצל תומאס כל יום אבל אפשר להגיד שרוב השבוע הייתי פה, היו לי בגדים בארון שלו ורוב התכשירי טיפוח שלי כבר היו בחדר רחצה שלו שהיה צמוד לחדר שינה שלו. הרגשתי כאן בנוח רוח הזמן וכשלא הרגשתי בנוח הייתי הולכת לבית שלי.
שמתי ג׳ינס סקיני בצבע שחור משופשף, גופיה שחורה וקרדיגן שחור, הוספתי מגפון שחור. כשאין כוח להתלבש לוק שכולו שחור זה הלוק האידיאלי, תמיד נראה טוב.
ירדתי במדרגות וראיתי את תומאס מחכה לי כבר ליד הדלת, הוא בחן אותי בחיוך ותפס את ידי, ״לקחת את הזמן.״ הוא חייך וקרץ לי, ״אומר הפרימדונה שקם שלוש שעות לפני שהוא צריך לצאת כדי להספיק להתארגן.״ עקצתי בחזרה והוא שוב צחק עד שהוביל אותי לאוטו שלו.
״אז מה עושים היום?״ שאלתי את תומאס, הפעם היה תורו להחליט על הדייט, שבוע שעבר אני החלטתי, גם זה התחיל אחרי ריב שלנו כשהתחלנו את הדייטים ואף פעם לא הסכמנו על מה נעשה. ״תחכי ותראי.״ תומאס אמר במסתוריות הקבועה שלו.
אחרי חצי שעה נסיעה הגענו לשדה פרחים ״באנו לראות פרחים?״ שאלתי אותו, נראלי פיספסתי את הקונספט, ״באנו לקטוף אותם.״ תומאס ענה בחיוך, ״וזה אזור שמותר לקטוף בו?״ שאלתי כדי להיות בטוחה, תומאס הרשה לעצמו הכל, גם לקטוף פרחים באזורים שאסור לקטוף בהם, ״בואי אנחנו לא עוברים על שום חוק, זה שדה קטיף זה מה שעושים כאן.״ תומאס ענה ויצא מהאוטו. הוא עשה את הסיבוב פתח לי את הדלת, מושיט את היד ותופס את ידי ועוזר לי לצאת כאילו אני ילדה קטנה.
הסתובבנו בשדה כשאני כמו ילדה קטנה קוטפת פרחים ומתלהבת מהם.
כשסיימנו את הסיבוב היד שלי כבר הייתה מלאה הפרחים צבעוניים שלא יכלתי להפסיק להריח, קשרו לנו את הגבעולים ושמו צלופן סביבם.
״יאללה בואי.״ תומאס אמר בזמן שהוא מחזיק את גבי כדי להוביל אותי בגלל שידיי מחזיקות את הזר שהיה יותר כבד ממני. ״האוטו בכיוון השני תומאס.״ אמרתי בבלבול, ״אני יודע.״ הוא אמר והמשיך ללכת.
הגענו לשולחן פיקניק באמצע השדה פרחים שהיה ערוך כבר עם אוכל עליו. ״אם הייתי יודעת שאתה כזה רומנטיקן הייתי יוצאת איתך כבר לפני.״ אמרתי בחיוך והתיישבתי בשולחן מניחה עליו את הזר ומתחילה לאכול, הוא צחק והתיישב מולי מתחיל לאכול גם.
-
שתדעו שממש באלי חבר שיקח אותי לדייט גם בשדה קטיף (יש מקום כזה בארץ) אל תקחו לי את הרעיון אבל כי הוא נדירוש.
השבוע יעלו פחות פרקים ואהיה פחות פעילה כי אני צריכה להגיד שבוע הבא עבודה ענקית בהיסטוריה (10 עמודים😨)
תודה על כל התגובות המחממות והמעודדות בפרק הקודם.
מקווה שנהנתם מהפרק אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️.