City of crime

Part 30

פרק 30:
נ.מ תומאס:
לא עברו יותר מכמה דקות מהרגע שג׳סיקה הלכה עד הרגע שדלת הבית שלי נפתחה שוב, אפילו לא הייתי צריך לשאול מי זה או לנחש, כי הקול שהגיע כמעט מיד אחרי הבהיר לי זאת במהירות.
״יש כאן איזה ריח באוויר״ הוא אמר בשעשוע והתלהבות מדומה, קולות רחרוח שהזכירו לי כלב נשמעו והתערבבו עם צעדיו.
הוא נעמד במרחק צעדים ספורים ממני וחיוך התפשט על פניו.
״יש כאן ריח של סקס״ הוא צעק ולרגע חשבתי שהבית רעד מהצעקה שלו.
גיחחתי והתקדמתי לכיוונו מאשר לו במבטי שזה בדיוק מה שקרה פה, ״אז, הברונטית טובה במיטה?״ הוא שאל בחיוך יודע כל, מתנהג כאילו הוא מינימום היה איתנו בלילה.
״בתולה.״ סיכמתי את החוויה ובכך הבהרתי לו כמה היא לא מנוסה. מבטו הפך למופתע ולקח לו כמה שניות להתאפס על עצמו, ״חשפנית בתולה?״ הוא שאל והסתכל עליי כאילו סיפרתי לו הרגע שהיא חייזר, הנהנתי לכיוונו פעם אחת ועברתי אותו מתקדם למטבח.
חזרתי עם שתי בירות ויצאנו למרפסת היה לי ברור שעם הבירות תגיע הסיגריה.
לא טעיתי, בשנייה שיצאנו לבחוץ הייתה לנו כבר סיגריה בין השפתיים ומצית כדי להדליק אותה.
״אז איך גילית?״ שאלתי את כריס אחרי שהדלקתי את הסיגריה.
״ראיתי אותה כשהיא יצאה מהשער של הבית שלך, ידעתי שאין הסבר אחר לזה שהיא יוצאת מאצלך בשעה כל כך מוקדמת.״ הוא חייך לעברי שוב.
לקחתי עוד שאיפה מהסיגריה והוצאתי את העשן בנינוחות, ידעתי שכריס מסתכל עליי בציפייה שאספר לו הכל, אבל הרגשתי שאין מה לספר.
״אתה מתכוון כבר לפתוח את הפה המזדיין שלך ולספר לי מה היה.״ הוא אמר בכעס.
הסתכלתי עליו ואז החזרתי את מבטי לגינה שלי.
הוא נאנח בייאוש.
״אין מה לספר.״ אמרתי לא מספק יותר מדי פרטים, באמת הרגשתי שאין הרבה לספר ומעולם לא הייתי בן אדם של מילים.
״אז היא פשוט באה אליך בבוקר לבית והזדיינתם?״.
״היא באה אתמול בלילה אם אתה רוצה זמן מדויק וספציפי.״ אמרתי לו, צופה מראש את השאלות שיגיעו עכשיו.
״למה היא באה אם היא בתולה?״ הוא חקר בנסיון להבין.
״חשבה שזה יגרום לי לשחרר ממנה.״ אמרתי וגיחחתי בתגובה למחשבה הטיפשית הזאת וכריס גיחח איתי לפני שהמשיך עם השאלות שלו.
״היא ישנה פה?״הוא שאל מופתע, מודע לעניין שאני לא אוהב להכניס אנשים לבית שלי.
״כן.״ עניתי בקצרה.
״באחד מהחדרי אורחים אז.״ הוא מלמל לעצמו.
״באחד מהחדרי אורחים איתי.״ אישרתי את מה שאמר והוספתי עוד פרט קטן יודע שזה יפתיע אותו.
״ואז היא קמה בבוקר והלכה?״הוא שאל כדי לברר.
״אכלנו ארוחת בוקר והיא הלכה.״ אמרתי במעט עצבים כשהשאלות הלא נגמרות כבר התחילו להעיק עליי.
כריס לא הפסיק להיות מופתע לאורך כל השיחה והרגיש שכל תשובה שלי הוא מופתע אפילו יותר.
״מי אתה ומה לעזאזל עשית עם תומאס.״ הוא מלמל לעצמו. בתגובה לדבריו צחקתי קלות ולקחתי את הלגימה האחרונהשל הבירה כשבאתי להיכנס חזרה לבית שמתי לב שכריס רק עכשיו פתח אותה.
-
חוסר זמן מטורף פלוס מחסום כתיבה וחוסר מצב רוח. כיתה יב לא עושה לי חיים קלים והשביזות עושה לי דיכאון. אבל יהיה טוב.
מקווה שאהבתם אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️