City of crime

Part 54

-לפני הפרק תעצרו ותקחו כמה נשימות עמוקות יהיה מטורף-

פרק 54:
-נ.מ ג׳סיקה-
רעש מהבית גרם לי להפסיק את הבכי המעורר רחמים שלי ולקום על הרגליים, נשמעו צעקות מטורפות, קללות ומאבקים שגרמו לכמה דברים להישבר.
הדלת נפתחה בפראות ותומאס עמד בכניסה לחדר, ״בואי.״ הוא תפס ביד שלי וגרר אותי אחריו ללמטה, פניו היו לחוצות וידעתי שקרה משהו. ״מה קרה תומאס?״ שאלתי נבהלת מהלחץ שתומאס נמצא בו, בחיים לא ראיתי אותו לחוץ, הוא תמיד היה קר רוח כל כך.
״נדבר באוטו עכשיו אנחנו חייבים להתרחק מכאן.״ הוא אמר ברצינות והמשיך לגרור אותי. יצאנו מהיציאה האחורית לכיוון החנייה של הבית שלו, הוא תפס את המפתחות של המכונית הראשונה שמצא והכניס אותנו לתוכה, נשמתי נהייתה מהירה וכמעט ולא הצלחתי לנשום, מה לעזאזל קורה פה.
תומאס טס על הכביש בודק את המראות כל כמה זמן, ״מה קורה כאן תומאס תסביר לי.״ דרשתי לדעת מה קרה, למרות שאחרי מה שסיפרתי לו אני לא בטוחה שאני יכולה לדרוש ממנו דברים יותר.
״דרייק זה מה שקרה.״ תומאס אמר ולא פירט, אבל יכלתי לנחש בעצמי. ״הוא גילה שהיילי הפיצה את מה שהוא סיפר לה.״ אמרתי בהבנה ותוך שניות האוטו נעצר בבלימה חזקה, תודה לאל שחגרתי את עצמי אחרת הייתי עפה דרך החלון החוצה, ״את ידעת?״ תומאס שאל ובחן את פניי ותגובתי, ״בטח שידעתי, רציתי לספר לך אבל לא נתת לי הזדמנות ישר נעלת אותי בחדר שלך.״ עניתי לו ברוגע, לא הבנתי מה קרה עדיין ולמה תומאס לחוץ לגביי.
הוא המשיך את הנסיעה המהירה באוטו בלי לפרט יותר מדיי, עצרנו בתחנת דלק צדדית ותומאס יצא מהחנות שם עם תיק טיולים גדול שנראה מלא.
הוא נכנס לאוטו והמשיך בנסיעה המהירה, הטלפון שלו צלצל וכשראה שזה כריס הוא ענה במהירות, ״אתה לוקח אותה לאן שאני חושב שאתה לוקח אותה?״ כריס שאל ברמזים לא נותן לי להבין יותר מדיי, ״כן.״ תומאס ענה בתמצות גם לא חושף מידע, ״אז כדאי שתמהרו כי הוא הצליח להשתחרר ממני והוא לקח רכב, הוא בעקבותכם.״ הוא אמר ותומאס סחט את הגז אפילו יותר, ״איך נתת לו לברוח ממך?״ תומאס שאל בעצבים, ״מסתבר שאנחנו ממעיטים בערך של הכוח שלו אחי, אם הוא לא היה ממהר הוא היה נשאר לפרק אותי.״ כריס אמר בשעשוע הרגיל שלו שלשם שינוי לא השפיע על תומאס כמו תמיד.
נסענו עוד בערך שעה עד שהאוטו של תומאס נעצר. הוא יצא מהאוטו ויצא לכיווני במהירות מוציא אותי מהאוטו גם בקלילות ושם את התיק על גבי.
״אני צריך שתקשיבי לי ג׳סיקה ואני צריך שתקשיבי לי טוב.״ הוא אמר באיטיות והסתכל בעיניי כמו שאני בעיניו. הנהנתי כדי שידע שאני מקשיבה, ״היילי הפלילה אותך דרייק בטוח שאת זו שהפיצה את הסוד והוא רוצה להרוג אותך.״ הוא אמר באיטיות כדי שאבין כל מילה, דמעות עלו בעיניי מהפחד. ״אני אנקה את השם שלך אני מבטיח, אבל זה יכול לקחת זמן אני צריך שתברחי ג׳סיקה ואל תחזרי עד שאני אצור איתך קשר בעצמי, תסתתרי אל תהיי בולטת מדי בסביבה כי הוא ימצא אותך לא משנה איפה תהיי, תני לי זמן.״ הוא המשיך במהירות, ידיו עלו לעיניי וניקו את הדמעות שלא הרגשתי שזלגו בכלל. ״אני מפחדת.״ אמרתי בבכי לתומאס, הפעם באמת פחדתי על חיי, תומאס הסביר לי לא פעם ולא פעמיים בזוגיות שהוא רוצה שאתרחק מדרייק כי הוא לא צפוי.
״אין לך מה לפחד אני לא אתן לשום דבר ולאף אחד לפגוע בך אני נשבע.״ תומאס אמר בביטחון וידעתי שהוא לא יגיד לי סתם שאני יכולה לסמוך עליו בעיניים עצומות.
״אני אוהבת אותך.״ אמרתי לתומאס והצמדתי את מצחי למצחו, ״גם אני אוהב אותך.״ הוא אמר בשקט וחיבר את שפתינו, לנשיקה אחרונה. רעש של מכונית מאחורינו גרמה לנו להתרחק, ותומאס בשניות העביר אותי למאחורי גבו.
״אתה מגן על בוגדת תומאס.״ דרייק אמר בכעס, ״אתה לא מכיר את כל הסיפור דרייק בוא נחזור לבית ונדבר על זה.״ תומאס אמר ברוגע, ״אם לא תזוז אני ארה גם בך.״ הוא אמר בכעס, תומאס זז אחורה לאט לאט והצמיד אותי לשער חצי פתוח, ורק עכשיו הבנתי, הוא הביא אותי לשער הכניסה לעיר, הוא מוציא אותי מהעיר.
דרייק התקרב אלינו והרגשתי את גופו של תומאס נדרך עוד יותר. ירייה נשמעה וגופו של תומאס ספג את הפגיעה, כדור בכתפו. ״אל תגרום לי לירות עליך שוב תומאס אתה אח שלי אני לא רוצה לפגוע בך אבל אתה לא מותיר לי ברירה.״ דרייק אמר בכעס וטען על הרובה שוב. תומאס לא זז. הירייה הבאה הייתה מעל הברך והפעם תומאס קרס, הרובה כוון אליי ודרייק חייך חיוך רשע, הרגשתי שזה יום המוות שלי.
הסתכלתי בעיניו של תומאס בפחד, לא מתמקדת בדרייק בכלל. אהבתי אותו בכל עצם בגוף שלי, ידעתי שאולי זו הפעם האחרונה שאראה אותו. וכשהוא צעק לי לברוח ידעתי שאסור לי להסתכל לאחור, ורצתי ללא הפסקה, כי ידעתי שברגע שאעצור, המוות יעקוף אותי.
-
הפרק הכי טוב שכתבתי לסיפור הזה ותאמינו לי שאני יודעת כי הסיפור גמור👏👏.
לכן אנחנו מתחילות שבוע פרקים! כל יום פרק. שבוע הבא יעלה האפילוג!.