City of crime

Part 53

פרק 53:
-נ.מ תומאס-
חמישה נמצאים במרתף של הבית שלי, אותם חמישה אנשים שהעזו להתעסק לי בחיים ובמוח והצליחו בזה יפה מאוד, שהכניסו את ג׳סיקה לחיים שלי וגרמו לזה שמישהי תצליח לשחק בי.
העצבים לא עזבו אותי, ג׳סיקה עוד הייתה נעולה אצלי בחדר, ידעתי שלמרתף אני בחיים לא אוריד אותה, למרות הכל משהו בי אהב אותה והתעקש להגן עליה מפני הזוועות שילכו כאן, כי מי שנכנס לכאן לא יוצא בחיים, ואותה רציתי בחיים, ואם פעם רציתי אותה קרוב אליי עכשיו אני רוצה אותה כמה שיותר רחוק כי אני לא יודע איך אני הולך להשתלט על עצמי לידה, להשתלט על הצורך להרוג אותה ובו זמנית על הצורך לנשק אותה ולהפשיט אותה, לזיין אותה עד שהיא לא תוכל לזוז למשך תקופה ארוכה רק כדי שתלמד לא להתעסק איתי יותר ואז להמשיך בחיינו.
״חברה שלכם הסגירה אתכם.״ נכנסתי למרתף בליווי כריס בידיעה שהם יודעים לבד למי אני מתכוון, בכל זאת היא היחידה שלא נמצאת איתם כאן.
״מה עשית לה?״ הגבר שהוא לא ליאם העז לפנות אליי בעצבים, הסתכלתי לו בעיניים וידעתי תוך שניות שהוא החמום מוח בחבורה, לא אהבתי חמומי מוח, הם תמיד פולטים דברים בזמן עצבים ובגלל זה לא היה אנשים כאלה במעגל הפנימי שלי, הגבר הזה יכל להיות המפלה שלהם אם ג׳סיקה לא הייתה מספרת לי הכל.
״ג׳סיקה?״ התקרבתי לפנים שלו בחיוך, ״היא נעולה למעלה בחדר שלי, בתנאים הרבה יותר טובים משלכם, עוד לא החלטתי מה אני יעשה לה, אבל כשאחליט מה לעשות כולם ידעו וישמעו את זה.״ אמרתי בחיוך אכזרי, המחשבה על הבגידה שלה רק עיצבנה אותי יותר.
״זה היה כזה ברור שהיא זאת שתפיל אותנו בסוף.״ אחת הבנות אמרה לאחרת, ״סתמו אל דברו לג׳סיקה ככה אני בטוחה שהוא לחץ עליה.״ היילי הגנה עליה ישר והתאפקתי לא לצחוק לה בפנים, ״את זו שהכניסה אותה אלינו זה באשמתך.״ השנייה החזירה לה התקרבתי אליהן הקול שלהן צרם לי באוזן ולא היה לי עצבים למריבות, ״ג׳סיקה סיפרה לי לבד אף אחד לא לחץ עליה עכשיו סתמו תפה אתן מתחילות לעלות לי על העצבים אני במקומכן משקשק מפחד ממה שמצפה לכן.״ אמרתי בעצבים והן סתמו. הייתה דממה בחדר סוף סוף אבל היא הופרה כשהדלת כניסה למרתף נכנסה בפראות ולא אחר מאשר דרייק נכנס דרכה.
״דרייק.״ כריס קרא לו בקול מזהיר אבל דרייק לא עצר, הוא התקרב להיילי כחדור מטרה וידעתי שדרייק הוא החמום מוח היחיד שלא יכלתי להרחיק ממני, הוא אח שלי הקטן.
הוא תפס את היילי מצווארה וקירב אותה אליו, ״אז גילית שהיא בוגדת מסריחה ולא חשבת לספר לי?״ הוא פנה אליי ולא הזיז את עיניו מעיניה. ״שחרר דרייק אני מנהל כאן את העניינים.״ אמרתי בקור רוח במטרה שיעזוב אותה, חנק זה מוות קל מדי לבוגדים. ״הספקת לרוץ ולספר לכל העיירה בת זונה.״ הוא אמר בארס ועצבים ולחץ על צוואה עוד יותר לא נותן לה אופציה לענות לו. ״לספר מה?״ שאלתי את דרייק בעצבים, לא אהבתי שקורים דברים שאני לא יודע עליהם.
״הגברת פה.״ הוא אמר וסובב את מבטו אליי כשידו עדיין סביב צווארה של היילי. ״סיפרה לכל העיירה המזדיינת הזאת שאני מאומץ ושהאבא הנסיך שלנו התעלל בנו מינית ונפשית כל יום עד שרצחת אותו.״ הוא אמר בארס. זה הסוד היחיד שתמיד בייש את דרייק ונשבעתי שלא אספר את זה בחיים, הוא היה בטוח שהבושה מזה תביא למפלה שלנו.
פניי עברו להביט בהיילי, ידעתי שהולך ביניהם משהו ועכשיו היה לי ברור שהכל גם היה חלק מהתוכנית שלהם, שהיא שיחקה בדרייק כמו שג׳סיקה שיחקה בי, רק שג׳סיקה עצרה בזמן בניגוד להיילי.
״שחרר אני רוצה לשמוע מה היא עונה.״ אמרתי לדרייק, לא אהבתי לשחק מלוכלך והאמנתי שלמרות הבגידה היא צריכה להגן על עצמה לפחות בקצת.
אבל לא צפיתי את מה שהיא הולכת להגיד, אף אחד לא ציפה.
״זה לא אני הפצתי, סיפרתי רק לג׳סיקה לא הספקתי לספר לשאר זאת כנראה היא.״ היא אמרה לדרייק והסתכלה לו בעיניים במטרה להבהיר שהיא לא משקרת, תוך שניות דרייק רץ מחוץ לדלת של המרתף, הוא היה מספיק חכם כדי לדעת שג׳סיקה תהיה בחדר שלי.
״כריס תתפוס אותו אל תיתן לו להתקרב לג׳סיקה.״ צעקתי לכריס שיצא מיד אחריו, באתי לצאת מהמרתף כדי לרוץ לחדר של ג׳סיקה אבל שנייה לפני קלטתי את הפנים המחייכות של היילי, וידעתי שכל מה שהבחורה הזאת מוציאה מהפה שלה, זה שקרים.
-
הסוד של דרייק ותומאס מתגלה🤭.
פרק מעלף בעיניי עם טיפה שאלות שנפתרות. מה חושבים על תומאס העצבני?.
מקווה שנהנתם מהפרק אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️