City of crime

Part 9

פרק 9:
העברתי מטלית על הבר בפעם העשרים להיום, ׳אני נשבעת שעם עוד שיכור אחד ישפוך את הוודקה שלו על הבר אני אתפוצץ׳ מלמלתי לעצמי, זרקתי את המטלית בעצבים והמשכתי להגיש משקאות.
ידיי מילאו כוסות בזריזות וטיפים הגיעו לידיי מיד לאחר שהגשתי, מוזיקת המועדון הכאיבה לאוזניי, ראשי פעם מכאב וכנראה שהייתי נרדמת אם לא הייתה את המוזיקה הזאת.
האנשים שרקדו עשו לי סחרחורת והבלאגן שמילא את המקום גרם לי לרחם על המנקים.
הסתכלתי על השעון שהיה ממוקם בבר, 2:00 בלילה, המשמרת שלי אפילו לא קרוב ללהסתיים, נאנחתי בייאוש.
״ג׳סיקה״ צעקה נשמעה מבעד למוזיקה, הראש שלי הופנה לכיוון שממנו שיערתי שהגיעה הצעקה, אבל כשלא ראיתי כלום הנחתי שזה לא היה אליי, המשכתי להסתכל על אותו כיוון כאילו מישהו יצוץ משם, ״אז איך זה סוף סוף לעבוד כשאת לא כמעט ערומה לגמרי״ קולה של היילי נשמע מאחורי והוציא אותי מהבהייה הממושכת, גופי קפץ מעט מהבהלה, ליבי פעם בפראות, כשהחלטתי להסתובב עם מבט זועם על פניי שמעתי את צחוקה של היילי, זה כבר לא הגיוני כמה שהילדה הזאת אוהבת להבהיל אותי.
״תפסיקי להבהיל אותי ככה, ומה לעזאזל את עושה פה? את לא עובדת היום!״ נזפתי ודאגתי להיילי בו זמנית, זה לא מהמקומות שכדאי לצאת אליהם להנאה אם אתה לא חלק מהעולם שהאנשים כאן מגיעים ממנו.
״באתי עם כמה חברים ג׳סיקה, תפסיקי לדאוג לא יעשו לי כלום, חוץ מזה אני כבר עובדת פה זה לא שיכולים לקחת אותי לכאן שוב״ היא הרגיעה אותי וציחקקה, ריח האלכוהול נדף ממנה ולא הבנתי איך עד עכשיו לא ראיתי אותה, התשובה כמובן הייתה מולי, המועדון עמוס מדיי.
״אוקי היילי, תהני, ואל תבואי לקחת עוד אלכוהול״ניסיתי לרמוז לה בעדינות שאני עובדת ושתחזור לרקוד, הבר נהיה עמוס יותר ויותר והאנשים כבר חונקים אותי.
״לא, ג׳סיקה באתי להיות איתך, את יכולה לדבר איתי בזמן שאת מכינה משקאות לאנשים״ היא ציחקקה שוב, וסירבה לזוז לי מהבר ״תמיד היית טובה בלעשות כמה דברים בו זמנית״ היא המשיכה במהירות וציחקקה שוב, ׳את מתבלבלת ביני לבינך׳ מילמלתי לעצמי, היא חייכה אליי חיול שיכור וחייכתי אליה חזרה.
המשכתי למזוג אלכוהול במרץ, ידיי היו עייפות, ולמרות שחשבתי שגופי לא יכול להסריח יותר מאלכוהול, הוא הסריח.
״אז ג׳סיקה, ספרי עלייך ועל תומאס, את לא מספרת לי כבר כלום״ היא צעקה את ההתחלה וסיימה בסוף מתבכיין ונעלב, מבטי עבר במהירות על כל הסובבים כדי לבדוק שלא שמעו, גם אם הם שמעו, הם העלימו עין טוב מאוד.
״היילי תפסיקי לצעוק, אין כלום ביני לבין תומאס למה כל כך דחוף לך לדבר עליו כל הזמן?״ עצביי הורגשו יותר ויותר, שנאתי לדבר על תומאס ולשמוע שהיא מקשרת אותו לחיים שלי.
״אז אם אין ביניכם כלום למה הוא בא למועדון כל פעם שאת עובדת כאן? זה ידוע שתומאס לא חובב מועדונים ג׳סיקה״ היא צעקה את הסוף, כאילו היא ממש מתאמצת שכולם ישמעו שתומאס מדבר איתי ומחפש אותי, היא יודעת שהוא עושה את זה רק כדי לשכב איתי.
״היילי את שיכורה לכי לבית״ עצביי בערו, התאפקתי לא לצערו עליה, ידעתי שהיא לא יכולה לשלוט על עצמה ועל הפה שלה שהיא שיכורה, העדפתי לשלוח אותה הביתה לפני שזה יגמר גרוע יותר.
״ג׳סיקה דיי להתנהג כאילו את אמא שלי את לא שחררי״ היא אמרה בכעס, היא קמה מהכיסא עם השתייה בידה, אלוהים יודע מי הביא לה את זה, היא הסתחררה וציחקקה, התקדמתי לעברה וניסיתי לתפוס את ידע מבעד לבר, היא ניסתה להעיף אותי ובמקום זה כל האלכוהול שהיה בכוס שלה נשפך עליי.
גופי שגם ככה הסריח מאלכוהול עכשיו היה מלא באלכוהול, ראשי פעם מעצביי וזה שהיילי עומדת וצוחקת לא עוזר לעניין.
״הכל בסדר כאן?״ ושוב הוא הופיע, הפעם מולי ולא מאחוריי, גופי קפא למשמע קולו, הפחד הציף אותי.
״ג׳סיקה הנה חבר שלך, אמרתי לך שכל פעם שאת עובדת הוא כאן״ היילי צעקה וצחקה.
ואני, רק חיפשתי דרך מוצא, מהריח שעל הבגדים, מהעצבים על היילי, מהפרצופים המתעניינים של כולם, ובעיקר מהפחד מתומאס.
-
מקווה שאהבתם.
אשמח שתספרו לי את דעתכם בתגובות.
אוהבת,
הדר❤️.