Part 36

3K 121 24
                                    

פרק 36:
-נ.מ תומאס-
קצב הנשימות שלנו היה מהיר ורועש עקב האקט שרק לפני כמה דקות סיימנו לבצע. אף אחד לא יכל לעצור אותנו בשנייה שנכנסו לבית ושפתינו נפגשו בתשוקה מדהימה שגרמה לבגדים שלנו להיעלם עוד לפני שהגענו למיטה. איכשהו תמיד רציתי ממנה עוד, לעולם לא אהיה מסופק ממנה וזה הרגיש שככה גם היא מרגישה.
שמיכה דקה כיסתה את גופה שעדיין היה חסר בגדים, היא הייתה עייפה אבל אפילו שהם היו רק במוחה יכלתי לשמוע עד אליי את הרעש של המחשבות שלה, הסקס איתי ערער אותה ולא ידעתי מה להרגיש לגבי זה, האם זה טוב או רע, התחלתי לעבור על מתארי גופה בנסיון להרגיע אותי והתחלתי לדבר איתה במטרה להסיח את דעתה מהמחשבות שלה. ״איך את מרגישה?״, התחלתי מהשאלה שהרגישה לי הכי הגיונית, ״בסדר.״ היא אמרה בקצרה ובאדישות, מנסה להסתיר את הסערת רגשות שמתחוללת בתוכה. ״את מתחרטת?״, העזתי לשאול, יודע שהשיטה הכי טובה להפסיק עם מחשבות זה לבטא אותן במילים. ״אני לא מתחרטת על מה שהיא אפשר לשנות.״ היא אמרה בהחלטיות שהרגיעה אותי, ״חוץ מזה שנהנתי.״ היא הוסיפה בחיוך נועצת את עיניה החומות בעיניי כדי להבהיר לי שהיא דוברת אמת, אבל ידעתי את זה עוד לפני. אחרי עוד כמה שאלות ושיחה קצרה עיניה החלו להיעצם והבנתי שלהפתעתי הרבה הנסיון להרגיע אותה עבד, ולא עבר הרבה זמן עד שהיא שקעה בשינה.
הרמתי את השמיכה מגופי, פחדתי שכשהיא תתעורר ותראה אותי לצידה היא תובך והחלטתי לעבור לחדר אחר למרות שתמיד היה לי קשה לישון במקום שהוא לא המיטה שלי, הרגשתי חייב לה את זה אחרי מה שהעברתי אותה, השיחה שניהלנו אחרי הסרט שראינו אצלי חקוקה אצלי בראש כאילו היא קרתה אתמול וזה מרגיש שהמילים שלה מקועקעות לי בתוך המוח מרוב שהן חוזרות על עצמן כמו תקליט שבור.
ידה הקטנה שתפסה בידי גרמה לי לעצור את הנסיון שלי לקום ולהחזיר את מבטי אליה, ״תישאר איתי.״ ג׳סיקה ביקשה בעיניים עצומות וקול ישנוני, וגרמה לחיוך קטן לעלות על פניי, ״אני רק הולך שנייה להתקלח.״, אמרתי בקול שקט מסתיר את מה שבאמת רציתי לעשות, ידה שיחררה מידי כמאשרת לי להיכנס להתקלח התקדמתי לכיוון המקלחת ושנייה לפני שסגרתי את הדלת למקלחת הסתובבתי לכיוון המיטה כדי לראות את המראה היפה ביותר שראיתי. ג׳סיקה הייתה עם רגליים סבוכות בשמיכה, שיער מבולגן ונפוח, כתפיים חשופות ועיניים שעצומות בחוזקה, כאילו היא עוברת את השינה הכי עמוקה שקיימת ואני אפילו לא יכול להסביר במילים כמה זה הדבר היחיד שאני רוצה לראות לנגד עיניי בשארית חיי.
-
כל השבוע מה שתכננתי לעשות עד שנגמר לי התקופת מבחנים זה לכתוב ולעלות פרקים ואז בום אני חולת קורונה.
מקווה שנהנתם מהפרק אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️.
תציעו לי מה לעשות בבידוד בבקשה

City of crime Where stories live. Discover now