City of crime

Part 43

פרק 43:
-נ.מ ג׳סיקה-
קמתי בבוקר ישובה על הספה של תומאס, ראשי שעון על כתפו ורגליי על רגליו, ידו חובקת את המותן שלי והגב וראשו מונח על ראשי. כנראה נרדמנו אתמול אחרי שקישטנו את העץ.
האור סינוור את עיני והתחלתי לזוז באי נוחות מחפשת דרך לגרום לאור לא להציק לי ולהעיר אותי לגמרי משנתי.
״את זזה הרבה ג׳סיקה דיי.״ תומאס אמר בקול ישנוני.
״האור מפריע לי.״ עניתי בפינוק והתחברתי בחזהו מגלה שבנתיים שה הפיתרון הכי טוב להסתתר מהאור שעדיין הצליח טיפה להציק לי.
״ששש אני עייף תחזרי לישון.״ הוא אמר, הניח את ידו על עיניו ונרדם שוב.
הרמתי את פניי והסתכלתי עליו, פניו משורטטות כאילו ציירו אותם במכחול, עיניו כחולות כמו השמיים שמשתקפים על הים והריסים שלו זה ריסים שכל בחורה הייתה חולמת עליהם וככה נפטרת מלעשות הלחמות והרמות ריסים. הוא התגלמות השלמות בעיניי, כל מה שאני אוהבת בגבר. מצד אחד כל כך טוב איתי ומצד שני כל כך רע עם כל העולם. הנבל בסיפור של כולם ואני רק מצפה שהוא יהיה הגיבור בסיפור שלי בסופו של דבר, כי רק אלוהים יודע כמה הלב שלי פועם בטירוף לידו, וכמה לקום לידו משמח אותי כל פעם מחדש.
״פאק.״ התעוררתי קצת אחרי שנרדמתי לקול צרוד משינה עמוקה. גופי הורם באוויר בקלילות, פקחתי את עיני לחריצים קטנים מגלה את תומאס מעליי מרים אותי, ראשי נשען על כתפו וידיו מרימות אותי. ראשו של תומאס ירד לראשי כשהתחלתי לנוע קצת. ״תחזרי לישון אני רק מעלה אותך למיטה.״ הוא אמר בשקט ובתגובה עצמתי את עיני מנסה להירדם שוב. ״את תישן איתי?״ שאלתי בלחש וקול צרוד משינה. ״אני חייב ללכת לעבוד קצת ולבדוק שהכל מוכן למסיבה בערב.״ הוא אמר בשקט כאילו עדיין מנסה להשאיר אותי בשינה. ״אני לא רוצה להישאר כאן לבד אני תמיד נאבדת כאן.״ אמרתי בנסיון לשכנע אותו להישאר ולישון איתי עוד קצת, אהבתי לישון עם תומאס, חום גופו שהקרין עליי הרגיע אותי וגרם לי לשינה טובה יותר. ״אני בטוח שאת כבר זוכרת בעיניים עצומות את הדרך מהחדר שלי לסלון מכל הפעמים שהיית פה.״ הוא עקץ אותי כהרגלו.
הוא הניח אותי על המיטה בעדינות ״אני גם צריכה להתארגן למסיבה שלך אני לא אספיק.״ אמרתי בעייפות. ״אוקי אז בואי תתעוררי לאט לאט, אני אתלבש בזמן שתשתפי פנים ואז אני אקח אותך לבית כשתסיימי להתארגן.״ הוא אמר בעדינות וקם מהמיטה נכנס לחדר אמבטיה לשטוף פנים.
התמתחתי בעייפות מרגישה את שריריי שכאבי מהשינה הלא נוחה על הספה.
קמתי מהמיטה בדיוק כשתומאס יצא מהחדר אמבטיה, הוא חייך אליי חיוך משגע ונתן לי להיכנס, סגר אחרי את הדלת ונתן לי את הזמן לסיים את כל אירגוני הבוקר שלי בידיעה שאני שונאת שמפריעים לי בבוקר.
יצאתי מהאמבטיה עירנית יותר והסתכלתי על תומאס שלבוש בחליפה ״בוקר טוב.״ אמרתי בחיוך וחיבקתי אותו מסתכלת עליו מלמטה בגלל הפרשי הגובה שלנו. הוא התכופף ונישק אותי נשיקה עמוקה ״בוקר טוב.״ הוא אמר בחיוך. סידרתי את שיערי קצת ונשארתי עם הבגדים שעליי בגלל שלא היו לי עוד בגדים אצל תומאס. ״את צריכה להביא לכאן בגדים שיהיה לך לפעמים כמו אלה.״ תומאס אמר כדרך אגב, ולעומת זאת הלב שלי התחיל לפעום חזק יותר ונהיה לי מעט חם, כי בשביל המשפט הזה אמר הרבה יותר ממה שנשמע.
יצאנו מהבית משלבים את ידנו ונסענו עד לבית שלי, נפרדים שם בחיוך ובידיעה שניפגש בערב.
-
אוף זה פרק יפה ובמקום לעבור עליו ולהנות ממנו לפני שאני מפרסמת לכן אני כותבת עבודה ממש גדולה שאני צריכה להגיש מחר ועוד לא התחלתי (תאחלו לי בהצלחה). כמובן שלר התאפקתי וקראתי את שני המשפטים הראשונים גם כדי טיפה להיזכר מה היה בפרק.
מקווה שנהנתם מהפרק ושאתם נהנים משבוע הפרקים שלנו כי אני ממש צריכה באשמת זה לכתוב עוד פרקים ואין לי זמן (שיקרו לי שכיתה יב פחות עמוסה).
אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️