City of crime

Part 58- פרק אחרון

פרק 58- אחרון:
-נ.מ תומאס-
יצאתי מהרכב מסתכל על האישה שרצה ממני אחרי שהתנגשתי בה עם הרכב. התכווצתי בכאב מהמחשבה של ריצה אחרי שמתנגשים בך עם רכב. אבל האישה הזאת נראתה כאילו היא ברחה ממוסד סגור אז לא התעסקתי בזה יותר מדי וחזרתי לרכב.
הפער שצברתי מדרייק בעקבות הפגיעה באותה אחת היה משמעותי, המשכתי לעקוב אחרי רכבו שנכנס בשבילים מסודרים ביער ולכפרים שהיו בתוך היער, ראיתי איך הוא דואג לרדת ולבדוק בית בית וכל פעם מחדש נרגעתי כשהוא לא מצא אותה. ידעתי שאני רוצה שימצא אותה ואז אתעמת איתו, אגרום לו לגלות את האמת על היילי ולהבין שג׳סיקה לא אשמה, וכל זה כשהיא כבר אצלו ואני יכול בשנייה לקחת אותה ישר ולא להתחיל לחפש אותה גם ולבזבז זמן מיותר שצריך להיות שלנו.
התיק שהבאתי לה עדיין היה לידי, מצאתי אותו זרוק ביער, מלא בכל מה ששמתי לה בו, לא ידעתי איך היא תשרוד בלעדיו, היה לה שם מוצרים בסיסיים שאמורים לעזור לבריחה שלה אבל כנראה שג׳סיקה חשבה שהם לא הכרחיים או שהיא לא טרחה לפתוח אותו בכלל, ידעתי שהוא היה יחסית כבד וזה יכל לסרבל את הבריחה שלה וכנראה שהוא הקשה עליה להתקדם אז היא נטשה אותו.
מוחי קדח ובכל רגע רק חשבתי עליה, מקווה שהיא בסדר, מתפלל שלא קרה לה כלום ובו זמנית מעביר סרטים בראש על מה יכול לקרות לה.
אם היא רק הייתה מספרת לי קודם, יכלנו לפתור את הכל ולמנוע את הכל, אני יודע שבסופו של דבר הייתי סולח כי אני לא יכול לעמוד בפניה, אף פעם לא יכלתי.
דפקתי בידי על ההגה בעצבים, מנסה לשחרר את כל הלחץ והמחשבות שהצטברו בתוכי ולא פסקו מלהסיק את דעתי.
הטלפון שלי צלצל ושמו של כריס התנוסס, עניתי במהירות , ״אם אין לך משהו חשוב להגיד אז תנתק.״ אמרתי ברצינות, לא היה לי זמן להתעסק בשטויות או בדברים שוליים.
״לקח לי הרבה זמן להגיע לזה תומאס אני מצפה להיות מתוגמל בהתאם.״ כריס אמר ושמעתי רעש ברקע. ״מה זה הרעש הזה?״ שאלתי כי זה הסיח את דעתי. ״מישהו צריך לסדר ולנקות את הכלים של העינויים שהשתמשתי בהם אתה לא חושב?״ כריס אמר בציניות. ״היא הודתה?״ שאלתי בלי לבזבז זמן ולענות לו בציניות משלי שהוא תמיד מוציא ממני. ״בסופו של דבר כן, יש לי הקלטה אני אשלח לך, אבל אתה לא תזכה להרוג אותה היא לא שרדה את העינויים.״ הוא אמר באדישות, הנהנתי בתגובה וניתקתי מקבל מיד אחרי הודעה ממנו, הקשבתי להקלטה שהוא שלח וחייכתי בהרגשת ניצחון.
ראיתי את האוטו של דרייק בצד הדרך, ליד כניסה ליער שהפעם לא הייתה משביל מסודר. העמדתי את רכבי ליד רכבו ודוממתי מנוע. ירדתי מהאוטו והתחלתי להתקדם ביער בשקט, לא רוצה להבהיל אותם ולגרום להם לברוח.
רעש יריה משך את צומת ליבי והתחלתי לקחת, שולף את האקדח שלי בכוננות.
הדמות של ג׳סיקה מוחזקת בידי דרייק כשבטנה מדממת לא תצא לי מהזיכרון לנצח.
התקדמתי אליהם ודרייק כיוון את אקדחו לראשה ״אל תתקדם עוד תומאס אני מתכוון לזה אני אפוצץ לה תמוח אם תתקרב.״ הוא אמר באיום ונעמדתי במקומי.
״דרייק תקשיב לי זאת לא היא לא היא הפיצה את הכל.״ אמרתי ברוגע מנסה להרגיע אותו. ״היא היחידה שידעה.״ הוא צעק לעברי בכעס, ג׳סיקה רדף עשה מפחד בידיו ודמעות זלגו מעיניה מכאב ופחד.
״הייתה עוד מישהי שידעה דרייק יש לי הוכחה שהיא זו שהפיצה את זה.״ אמרתי והתקרבתי אליהם באיטיות חשוב בראשי איך אני משתלט עליו ופורק אותו מאקדחו.
יריה נוספת הקפיצה אותי והפעם ברגלה של ג׳סיקה, בגפיים.
נעצרתי במהירות מסתכל על ג׳סיקה מבין שזה רק עניין של זמן. פתחתי את הטלפון והשמעתי את ההקלטה, ״אני הפצתי הכל על דרייק, זה היה התוכנית מההתחלה שג׳סיקה תגלה על תומאס על משהו או שאני אגלה על דרייק ונפיץ את מה שיתגלה. לי דרייק סיפר קודם אז הפצתי את זה, זאת עיירה קטנה שמועות כאן רצות מהר, סיפרתי לעוד מישהי בעיירה עוד לפני שסיפרתי לג׳סיקה.״ קולה של היילי נשמע בהקלטה בכאב רב, אבן הורדה מליבי כשהאמת התגלתה.
דרייק הסתכל עליי בהלם, הוא הוריד את אקדחו לרצפה ועזב את ג׳סיקה שקרסה על הרצפה מכאב. התקדמתי אליה במהירות תופס בה ומנסה ליצור לחץ על פצעיה. וכשהרמתי את עיניי במטרה לחפש אחרי דרייק גיליתי שהוא נעלם כבר ממזמן.
-
אל תהרגו אותי💔.
פרק מעלף בעיניי, יום ראשון יעלה האפילוג❤️.