Part 46

2.2K 97 21
                                    

פרק 46:
-נ.מ תומאס-
הבית התרוקן לאט לאט מכל האנשים שמילאו אותו, ג׳סיקה עמדה לידי עדיין בשמלה הנוצצת ובחנה את כל הבלאגן שנשאר על הרצפה. ״אתה רוצה שנתחיל לסדר כאן קצת?״ היא אמרה כשפניה עוברות מהרצפה המלוכלכת אליי. צחקתי מעט והיא הסתכלה עליי מבולבלבת, ״המנקה תסדר מחר בבוקר.״ אמרתי בחיוך ומשכתי אותה מידה לכיווני עולה במדרגות לחדרי, ״אבל עד הבוקר יהיה נמלים ומגעיל יותר לא חבל כשאי שננקה עכשיו.״ היא אמרה מאחורי בקול ואני בחרתי להתעלם ממשיך לגרור אותה אחרי לחדר.
נכנסנו לחדרי שהיה מסודר כמו כל הקומה, כל האורחים במסיבה ידעו שהקומות למעלה הם מחוץ לגבול ורק הקומת כניסה היא למען המסיבה.
סגרתי את הדלת אחרי שג׳סיקה נכנסה, הצמדתי את גופה בעדינות לדלת והתקרבתי אליה חוסם אותה בין ידיי. ״היי.״ אמרתי בחיוך לכיוונה, נשימותיה האיצו והמתח המיני שהיה בנינו כל הערב הורגש אפילו יותר ״היי.״ היא לחשה והסתכלה בעיניי בעוד אני שוקע בעיניה. אהבתי את עיניה החומות שהיו הדבר היחיד שרגיל בעולם הלא נורמאלי שאני חי בו, הם שידרו חמימות וטוב לב אמיתי, כל דבר שלא היה קיים בי ובחיים שלי. עיניי הכחולות תמיד הרגישו לי קפואות כמו הקרח בחורף, ריקות מתוכן ומרגשות. ובמקום קטן בלב שלי, שהדחקתי ולעולם לא רציתי להכיר בו, רציתי שהחמימות של ג׳סיקה תמיד את הקרח שבעיניי.
סובבתי אותה והצמדתי את הבטן שלה לדלת, פתחתי באיטיות את רוכסן השמלה שלה בזמן שאני נושק לצווארה בקלילות ״המבטים של כולם היו עלייך היום יפיפיה.״, שמלתה ירדה מגופה בקלילות ונפלה סביב כפות רגליה, ״כמעט השתגעתי והעפתי את כולם אבל האיפוק היה שווה את הרגע הזה.״.
תפסתי במותניה והרמתי אותה, משאיר את השמלה זרוקה על הרצפה, הנחתי אותה על המיטה בקלילות ועליתי מעליה יודע שהלילה היא כולה שלי.
-
קמתי בבוקר למיטה ריקה, מרגיש שאולי ג׳סיקה ברחה שוב כפי שהייתה עושה מדי פעם כשהיינו שוכבים, רציתי שתרגיש בנוח בבית שלי, שזה יהיה המקום הטבעי שלה, אבל כנראה שזה יקח זמן.
התיישבתי במיטה ובחנתי את החדר סביבי רואה שמלתה שהייתה זרוקה ליד הדלת כבר לא שם, נאנחתי בייאוש וקמתי לשטוף פנים.
ירדתי למטה רואה שקומת הכניסה מסודרת ונקייה, ״אתה אוהב לישון.״ שמעתי את קולה של ג׳סיקה, חיפשתי אחריה וראיתי אותה יושבת בספה מול הטלוויזיה כשעיניה מרוכזות בתוכנית כנראה.
״חשבתי שברחת שוב.״ אמרתי בחיוך ופניה עברו אליי התקדמתי אליה וכשהגעתי התכופפתי לכיוונה ונשקתי בעדינות לראשה, ״חיכיתי שתקום, רציתי שנדבר.״ היא אמרה בחיוך והסתכלה בעיניי. ״אני אכין לנו לשתות ונדבר.״ אמרתי והלכתי למטבח מכין שתי כוסות נס קפה שיעוררו אותנו קצת.
הנחתי על השולחן בסלון את שתי הכוסות והשתי ישבתי ליד ג׳סיקה, קירבתי אותה ממותנה אליי, גורם לה להניח את ראשה על חזי נשקתי לקודקוד ראשה וישבנו בשקט כמה דקות.
״על מה רצית לדבר?״ שאלתי בשקט, לא רוצה להוציא אותנו מהשלווה שנכנסנו אליה.
היא התרוממה ממני לקחה את כוס הנס קפה לקחה לגימה קטנה והחזירה אותה, פניה עברו להביט בי ועיניה החומות שתמיד היו מלאות בתקווה ובאושר הסתכלו על עיניי הכחולות והקפואות, דמעות מילאו אותן ובשנייה שהיא מצמצה דמעה אחת קטנה ירדה מעיניה ועשתה שביל עד לצווארה ובשניות הרגשתי שמשהו בתוכי נשבר קצת.
-
פשוט תתכוננו לפרק הבא תתכוננו תכינו את עצמכן נפשית!.
מקווה שנהנתם מהפרק אשמח לקרוא את דעתכם בתגובות.
אוהבת ומעריכה,
הדר❤️

City of crime जहाँ कहानियाँ रहती हैं। अभी खोजें