רוברט קנדידט סוף סוף פוגש פנים מול פנים את החוקר ששכר.
הוא נסע לעיר במרחק של שעתיים משלו כדי להימנע מלהתגלות על ידי כל אדם אפשרי.
מה גם, שהם נפגשו בחדר וי איי פי בבר רועש, ככה שזה מפחית עוד את הסיכויים לשיבוש בתכנית.
"העובדים שלי היו אצלך היום ועשו חיפוש בחדרים, אני אודיע לך אם מצאנו מה שהוא ברגע שהם ידווחו לי" הבלש מביט ברוברט ברוגע.
והוא בכלל לא כמו שרוברט דמיין.
הוא בכושר, גבוה כמעט כמוהו, עם שיער לבן קצר ונראה די צעיר לגילו.
"מצוין, אבל למה אנחנו נפגשים פה?" רוברט מתפרס בנוחות על הספות בבר כשנפתחת הדלת ונכנס איש צעיר ונאה לחדר- עם שיער שמשוך לאחור בג'ל, לבוש בחליפה מפוספסת שחור לבן ונעלי עור שחורות ומנצנצות.
"שלום" הבחור מתיישב בספה ממול, והחוקר מברך אותו בהנהון קטן.
"תכיר" החוקר אומר, מרים יד לכיוון הבחור הצעיר שיושב איתם עכשיו בחדר.
"דניאל משאדי" הוא מציג את הבחור ששולח יד ללחיצה.
"רוברט קנדידט"רוברט מציג את עצמו, לוחץ את היד של הבחור הצעיר בחיוך.
"דניאל הוא המנכ"ל של אמ פי סי- הם חברת טכנולוגיה בנושא בטיחות ואבטחה בעיקר, והחברה עצמה היא כוכב עולה, הם הכי טובים במה שהם עושים" החוקר מדבר ודניאל עונה בהנהון.
"הוא בחור שאני מכיר מהשירות במשטרה, הוא היה שוטר כמה שנים לפני שהפך לסטארטאפיסט, והוא מבריק.
הוא עוזר לי כרגע בכול מה שקשור להעברה האנונימית ולהצלבת ראיות שיכולות להיות ממוחשבות.
הזמנתי אותו לפה כדי שתוכל להסביר לו את המצב, וכדי שנוכל להתקדם" החוקר מדבר ורוברט מהנהן בהבנה.
"תודה על ההצגה המפוארת מוריס, אתה יודע איך לעשות לי כניסה" דניאל אומר בהומור ושני הגברים האחרים בחדר צוחקים.
ואז בדיוק, מוריס מקבל שיחת פלאפון ומביט בצג.
"אני יוצא לרגע לענות, אני מעביר לך את השרביט רוברט" מוריס יוצא מהחדר ועונה.
ודניאל נותר עם רוברט כדי לדבר.
רוברט מסביר את הבעיה בכלליות, הוא מסביר לו איך הוא חושב שהתיק היה תפור ושמה שהוא לא נראה לו- הוא אפילו משתף אותו בעובדה שהיילד שלו ביקש שלא יבדוק את זה לעומק, ולכן נהפך ליותר מודאג.
אבל שום דבר לא מפתיע את דניאל משאדי, עד לרגע שהוא רואה את התמונה של הבחור.
"זה הבן שלך?" הוא מרים מבט המום לרוברט שמביט בו בבלבול.
""כן" רוברט משיב בבלבול.
"הבחור הזה הציל אותי ממוות לפני שבוע בערך.. הוא שבר את האצבע כי קיבל מכה מהמדרכה, ושפשף את הברכיים" דניאל המום ורוברט מרים אליו מבט המום גם הוא.
"מה?" רוברט כמעט נחנק.
"ניסו לדרוס אותי והוא קפץ לכביש.
לקחתי אותו אחר כך לטפל בפצעים וגם שילמתי.. אבל הוא ברח.." דניאל שומט את הנסיון שלו לפלרטט- הוא מודה שהיה קצת סקרן לגבי הבחור השקט והמופנם.
רוברט מכסה את פניו בידיו ונושם עמוק, נזכר איך אבא שלו נזף בריף באותו לילה כשהילד היה מותש ובטח שעבר טראומה מסויימת.
נראה שכל מה שהוא עושה הולך לפח.
אבל שום דבר לא מכין אותו לאירוע המרכזי של הערב הזה.
"חברים, יש בעיה,אחד האנשים שלי מצא מה שהוא" מוריס נכנס לחדר ונועל אותו במהירות, מחזיק את המחשב הנייד שלו בידו ומניח על השולחן.
------------
נראה לי שאני עוצרת בפרק הזה או בפרק הבא..
מה נראה לכן? :\
אני לא בטוחה -_-
אגב, הינה עובדה על הספר- אולי אני אתחיל לצרף עובדות בסופי פרקים, כי הן די מעניינות והזויות.
הספר הזה היה אמור להיות בן גבר ובחורה ולא בין שני גברים- אבל בסוף החלטתי לשנות אותו ולשים את ריף במקומו.
נ.ב- דניאל לא היה שם בגרסה המקורית, היה שם אחר לדמות אבל שכחתי מה השם שלו היה ._.
CZYTASZ
🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )
Dla nastolatkówריף מוצא את עצמו בכאוס מוחלט בגיל 16, ונאלץ להתרחק מכול מי שהוא מכיר ומכל מה שהוא אוהב מתוך בושה וכאב- הוא נדחה על ידי המשפחה והחברים גם כשהוא מספר את האמת ומחליט לבסוף לעזוב את המשפחה ואת הבית. אבל שנתיים אחרי העזיבה שלו, מתחילים להגיע לו מכתבים מס...
