יומיים אחרי, ריף היה מופתע לראות את דניאל בתחנה כשהם נכנסו.
הוא הביט בו בבהלה ודניאל קם ישר כדי לחבק אותו.
"לא רצית לקרוא לי בגלל עבודה?באמת ריף? העבודה שלי נראת בעיניך שהיא יותר חשובה לי ממך?" דניאל לוחש אל ריף, מלטף את גבו לאט ומנסה לנחם אותו.
"מה אתה עושה פה?" ריף נשמע נוקשה.
וכשדניאל התרחק והביט בפניו, נראה שריף מנסה להילחם בדמעות שלו.
"באתי כי אני לא רוצה שתעבור את זה לבד" דניאל נשאר סבלני- הוא לא מופתע מההתנהגות של ריף- הרבה קורבנות אונס מרגישים בושה בלתי נסבלת שלא ניתנת לתיאור- ולכן גם לא רוצים לדבר על זה הרבה פעמים.
"אני לא רוצה שתשמע את זה" ריף מניד ראש.
"אם ככה, אז לפחות שמריה תיכנס איתך.. רק אל תכנס לבד. זה מדאיג אותי" דניאל מלטף את פניו של ריף ברכות, בוחן את הפנים המהוססות שלו שמביטות בו בסערת רגשות.
ריף חושב על זה דקות ארוכות.
גם אחרי שרוברט אומר לו שהוא צריך להיכנס לדבר עם החוקר.
"ריף?" אפשר להבין שדניאל מודאג לפי הקול שלו.
הוא מביט בריף ששקוע במחשבות ולא יודע מה לעשות כדי להקל עליו.
אבל שוב, זה מה שהוא שקורה לקורבנות אונס אחרי - הם מרגישים שהם נאנסים פעמיים או אפילו יותר כשהם מדברים על הכול שוב.
"ריף, אתה לא יכול להתמודד עם זה לבד יותר.. תסמוך עליי.." דניאל מנסה להכניס קצת הגיון לתוך הראש של ריף- שמסיט אליו מבט מהיר, כאילו שכח שדניאל שם.
"תכנס איתי לחוקר, ומריה שתבוא איתי לברי.
אתה היית חוקר במשטרה" ריף ממלמל- הוא נראה בסטרס רציני, ודניאל מחבק אותו אליו.
דניאל מבין את מה שריף אומר בין השורות.
"אל תדאג, אם הוא ישאל מה שהוא מוזר אני אעיר לו" דניאל מנשק את ראשו של ריף ומלווה אותו לחדר החקירות.
הוא חושב שהוא ודע מה ריף מנסה לעשות- אולי לחלק את המידע שבין החקירה לבין העימות בין שני אנשים כדי שאף אחד לא יראה את כל התמונה.
הם עקשנים- אבל ריף עקשן יותר.
הוא רק לא מבין, שבשני המקרים הולכים לרדת איתו לשורש.
החקירה לא תהיה קלה והעימות יהיה גם טעון.
ובשניהם, עם כל חוסר הנעימות, לצערו של דניאל- בשניהם הוא יצטרך לעבור על רוב-,אם לא על כל המידע שהמשטרה יודעת על התיק ועליו.
זה עמד להיות יום ארוך- ודניאל פחד לדעת מה יגיע בסופו.
הוא האמין ללא ספק שריף יעבור את זה- אבל הוא היה יכול לראות ולהרגיש כבר עד כמה לחוץ ונסער הוא.
הוא כבר היה במקום לא טוב ודניאל ידע שכל זה יסתיים בדמעות ויהיה מאוד קשה.
זה הולך להיות יום ארוך.
דניאל חייב להיות שם בשביל ריף.
הוא הבחור הזה חשב שדניאל יוותר לו ככה בכלל?
דניאל נאנח, סוגר את דלת חדר החקירות מאחוריו בזמן שריף מתיישב מול החוקר ומחבק את עצמו במבט מופחד.
"אתה המלווה שלו?" החוקר מרים מבט אל דניאל.
"כן, אני בן הזוג שלו" דניאל אומר בחיוך, שמח לראות את הבחור שהיה פעם מתחתיו בצוות.
זה כבר סימן טוב.
דניאל יכול להיות קצת רגוע יותר.
"אם ככה, בואו נתחיל.." החוקר מתחיל להוציא דף תשאול וחומר ים שמסודרים בקלסרים.
"שב, המפקד.." חניך של דניאל לשעבר שם לב שדניאל עומד בעצבנות - אז הוא מדבר בטון רגוע שמלווה בחיוך קטן.
דניאל מתיישב, נושם עמוק ומכין את עצמו למה שכבר כמה שנים לא חווה.
זה לא הולך להיות קל.
עכשיו זה לא מקצועי- זה אישי.
YOU ARE READING
🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )
Teen Fictionריף מוצא את עצמו בכאוס מוחלט בגיל 16, ונאלץ להתרחק מכול מי שהוא מכיר ומכל מה שהוא אוהב מתוך בושה וכאב- הוא נדחה על ידי המשפחה והחברים גם כשהוא מספר את האמת ומחליט לבסוף לעזוב את המשפחה ואת הבית. אבל שנתיים אחרי העזיבה שלו, מתחילים להגיע לו מכתבים מס...
