"ומה אם זה לא נורא כמו שאתה חושב?" רוברט ואדוארד קנדידט יושבים בחדר של אדוארד בדלתיים סגורות ונעולות ומקשיבים לשיחה בין ריף לד"ר לנדה.
היא התקשרה לרוברט כמו שהבטיחה וביקשה שישים את עצמו על שקט.
אז רוברט ואדוארד ישבו עכשיו על המיטה והקשיבו בזהירות.
"נורא או לא, אני עם המשפחה הזאת סיימתי" ריף מכריז וד"ר לנדה נותרת בשקט.
"אבא שלך דואג לך יותר ממה שאתה חושב.
המשפחה שלך אוהבת אותך ואני יודעת שיש מה שהוא שאתה לא רוצה לשתף אותי בו שגרם לך לחשוב אחרת...אבל למה שלא תנסה להישאר פה לבינתיים? זה לא יהרוג אותך.. תצא לעבוד כמו תמיד, תתעלם מכולם אם זה מה שיגרום לך להרגיש נוח.
זה בסדר להרגיש לא שייך.. הרגשות שלך מאוד קשים ואתה מאוד טעון רגשית.
זה בריא להרגיש במצב הזה לא שייך.. אבל בשביל הבריאות שלך והביטחון שלך לעת עתה..למה שלא תישאר?" ד"ר לנדה מביטה בבחור שמסיט ממנה את מבטו.
"תהיה לך מיטה חמה ואוכל.. יהיה לך מרחב אישי משלך וכבר ראיתי את הדירה שלך.. היא מרוחקת ומבודדת, זה יהיה נוח יותר מאשר להמשיך לפגוע ולהעניש את עצמך ככה" ד"ר לנדה כנראה פוגעת בנקודת רגישה כל שהיא.. כי ריף דומע בשקט וישר מחביא את פניו,מחבק את רגליו אליו ומתחבא.
"בוא, בוא נלך ביחד. אני אלווה אותך לשם.. ואם תרגיש לא בנוח עדין, נמצא לך פתרון" ד"ר לנדה מחבקת את הילד המופנם שנשאר דומם ומסרב ללכת.
"הם יודעים מה עשיתי, הם כולם מרחמים עלי, זה לא מתוך אכפתיות.. זה כי הם מרגישים רע כי המצפון שלהם מפריע להם לישון.
אני באמת לא רוצה להיות פה" ריף מנקה את דמעותיו בלי הבעה על פניו ומותח את ראשו לאחור, מתנחם בחלון הקר שמקרר קצת את ראשו.
"תרגע, מתוקי, הכול בסדר.
תחשוב על עצמך הפעם ותרשה לעצמך להרגיש בנוח אפילו אם זה לזמן מה.
אתה מותש, רעב וחולה.
אתה חייב לחשוב קצת על עצמך ולהפסיק את המנוסה הזאת.
מה שחשוב עכשיו זה שסבא ואבא שלך מאוד מודאגים, והם עושים את זה מתוך דאגה ולא מתוך רוע.
הם רוצים את הטוב ביותר בשבילך ואולי הם טועים בדרך שבה הם מפגינים את זה.." ד"ר לנדה טופחת על זרועו ומושכת אותו אליה, כורכת יד סביב כתפו.
"אתה צודק ריף, זה לא נעים שכולם עמדו והסתכלו עליך כמו חיה בקרקס.
אבל הדעה שלהם לא משנה עכשיו , כשאתה במצב כזה.." היא מלטפת את ראשו ומניחה יד על גבו לרגע.
"אני אעזור לך, אני אקשיב לך.. אני אהיה החברה הכי טובה שלך עכשיו.
רק בבקשה, תרשה לעצמך רק את זה.." היא פותחת את הדלת מהצד שלו כסימן לזה שהיא סומכת עליו ועוזרת לו לרדת, מסמנת לשומרים לא להתערב והולכת איתו לאט לכיוון הדירה שלו.
YOU ARE READING
🦋Blue Butterfly 🦋 ( Hebrew )
Teen Fictionריף מוצא את עצמו בכאוס מוחלט בגיל 16, ונאלץ להתרחק מכול מי שהוא מכיר ומכל מה שהוא אוהב מתוך בושה וכאב- הוא נדחה על ידי המשפחה והחברים גם כשהוא מספר את האמת ומחליט לבסוף לעזוב את המשפחה ואת הבית. אבל שנתיים אחרי העזיבה שלו, מתחילים להגיע לו מכתבים מס...
