פרק 23-שני חלקים שבורים של הלב

10 0 0
                                    

2 במאי אדינבורו, סקוטלנד.

קורל-

בריאנה, הסטיילסית החדשה שההנהלה שכרה באופן זמני כי לוסי הייתה עסוקה רוב הזמן בהכנות לקראת החתונה שלה עזרה לי לבחור מה ללבוש הערב לדייט בחדר ההלבשה.

היא הייתה בחורה ממש נחמדה, אפילו שניכר היה עליה שאין לה עוד נסיון בתחום כי היא התפעלה כמעט מכל דבר מסביב.

"מדהים! פשוט מדהים!" אמרה בהתלהבות על השמלה השחורה הקצרה שלבשתי.
"לא זה לא מתאים" אמרתי לה והתחלתי לחפש בקולבים משהו אחר.
"מה ? למה לא?" בריאנה לא הבינה.
"אני רוצה להראות כאילו לא אכפת לי בכלל ולא חשבתי על מה אני הולכת ללבוש"
"הבנתי!" אמרה והוציע לי חולצת טי שירט של קבוצה כלשהי בכדורסל ומכנסי שורט ספורטיבים.
"לא לא, אני התכוותי- כאילו לא אכפת לי אבל לא כאילו אני הולכת לחדר כושר. משהו אלגנטי ופשוט".
"אז אולי זה?" בריאנה הציעה לי אאוטפיט אחר והסכמתי לו.
"פאו!" נשמע קריאה מאחורה ואז כדור גומי קטן פגע לי בראש.
"אאוץ!" שפשפתי את הראש והבטתי אחרונה.
"זה טום!" קראה בריאנה.
"כן...זה אני" אמר טום כשבידיו רובה צעצוע . טום התנדד מצד לצד .
"טום אתה שיכור?"
"אני? בכלל...אולי קצת...אבל מה זה משנה" טום חייך ואז כיוון את הרובה הצעצוע לרקה שלו .
"בום! וזהו" אמר וצחק צחוק מוגזם.
"לא אכפת לה יותר...אז היא פשוט אמרה שהיא עוזבת אותי"
"מי?" לא הבנתי.
"אלינור עזבה אותי, אלינור!" אמר טום ובעט בבקבוק שהיה על השולחן ,דבר שגרם לו לאבד את שיווי משקלו וליפול.
"אלינור ,זאת החברה שלך?" שאלה בריאנה ברחמים.
"הייתה. שש שנים מחיי לפח. ואתן יודעות למה?" אמר והתיישר במקומו "כי אני ילדותי מדי! שש שנים לקח לה להבין שאני ילדותי,איזה קליטה איטית לאישה הזאת.
"ואו טום, אני ממש מצטערת" אמרתי לו ורצתי לגשת ולחבק אותו אבל טום מיד התיישר ואמר
"מיותר. האמת לא ממש אכפת לי" אבל היה ברור שהוא משקר.
"עכשיו אני חופשי-חופשי, יכול לעשות מה שבא לי. אני יכול להשיג כל מי שאני ארצה" אמר ,החל להתנדד לכיוון יציאה וטרק אחריו את הדלת.
שתיקה השתררה בחדר.
"ואו! איזה מסכן"אמרה בריאנה.
"הוא מסכן? הוא עכשיו הולך לספר לכולם במשך חודש שלא אכפת לו בזמן שכולם יודעים שהוא בוכה מפנים"
"פרידות זה לא דבר קל.." אמרה בריאנה.
"כן אני יודעת, במיוחד כשזה נוגע לטום" אמרתי ובחנתי את עצמי במראה מצד לצד.
"בטח היו לו הרבה חברות בעבר..." הרהרה בריאנה בקול.
"לטום? חוץ מאלינור לא ידוע לי על אף אחת. לטום בכלל קשה מאוד לנתק קשר עם אנשים"

"מה באמת? לי הוא נשמע אחד כזה שאוהב לבלות..." אמרה בריאנה.
"אחד שאוהב לבלות, אוהב לגרום לאנשים סבל, אחד שלא אכפת לו מאף אחד  ...זאת תדמית שטום עובד עליה כל הזמן , אחד ששולט ולא אחד שצריך מישהו"
"למה שמישהו ירצה להיות כזה?" שאלה בריאנה.
"הכל בגלל אבא שלו"
"אבא שלו?"
"כן... לא שמעת? טום לא מסתיר את זה ולא פעם מדברים עליהם"
"אני ...לא לא שמעתי"
"אז בקיצור כשטום היה בן שבע,אביו עזב אותו ואת משפחתו - שלאותו רגע כלל את האם ,שתי אחיות ועוד תינוקת בדרך. טום בהתחלה לא הבין מה קרה, חשב שאולי קרה לאבא משהו ,הרי לא יכול להיות שהוא זרק אותם וזהו. אחר כך הוא גילה שהוא עזב בשביל אישה אחרת .טום הצטרך לעזור לאמו לגדל את שלושת אחותיו הקטנות ,והם חיו בעוני במשך זמן רב, עד שטום הצליח להתפרסם. בלי אביו ועם אם שהייתה עסוקה בגידול הילדים הצטרך רוב הזמן טום לגדל את עצמו לבד. וזה בערך מה שיצא ממנו...הוא אוהב להראות שלא אכפת לו ושהוא לא נפגע מכלום,כשבתכלס... את יודעת מה הקטע העצוב באמת? אחרי שטום התעשר האב פתאום התחנן לחזור! הוא אמר שקשה לו להיות רחוק מילדיו .כל השנים האלה הוא חיי בסבבה בלי המשפחה ופתאום נזכר לחזור הנבלה...טום כמעט הוציא אותו בבעיטה מחייו אבל עדיין מדי פעם אביו פונה דרך התקשורת לטום ואומר שאם זה לא יצור איתו קשר הוא הולך לגלות איזה סוד גדול על טום"
"ואו. איזה אבא נוראי יש לו"

מי אני בכללHikayelerin yaşadığı yer. Şimdi keşfedin