מי אני בכלל

פרק 15-יום ולילה

בוקר יום 2 לאחר התאונה.
לונדון,בית חולים

ניל-

לא ידעתי מה השעה, אולי שש אולי שבע בבוקר. במסדרון היתה כל החבורה ,רדומה אחד על השני. לא זכרתי באיזה שלב של הלילה נרדמתי , זכרתי רק את היציאות והכניסות מתוך החדר ואת היומן. היומן הזה היה כל כך מוזר , מצד אחד הוא כאילו מצביע לנו על משהו אבל מצד שני שום דבר לא מובן.

23 לפבואר-"בתקופות כמו עכשיו, כשהכל הולך טוב מדי אני מתחילה לדאוג מזה"

1 במרץ - "ידעתי."

3 במרץ- "ג'ינג'ר אחד יותר מדי"

6 במרץ -"הצגה עם הכרטיסים היקרים, התפאורה המהודרת, השחקנים בין טובים ועם השיא הכי עסיס והסוף נורא מאכזב" .

9 במרץ-"אתמול, אמיתי או חלום?"

לצערי,אני כמעט ולא זוכר מה קרה בתאריכים האלה. איפה בכלל היינו? כבר בארצות הברית ? אולי ביפן? לא ,נראה לי שזה היה בכלל באירופה.

החלטתי להכנס אל החדר, עכשיו זה בין ההזדמנויות היחידות להיות עם קורל לבד.
פתחתי את הדלת ,שחרקה במעט. קורל עדיין שכבה באותה הפוזה ,מחוברת למכונת ההנשמה. למרות כל הפצעים עדין הייתה כל כך יפה .

התיישבתי לידה ולקחתי בזהירות את ידה "בוקר טוב קורל".
"אני דווקא כן מאמין שאת כן יכולה לשמוע אותי" אמרתי וליטפתי בעדינות את ידה.
"עברו יומיים ואני כבר מתגעגע אליך" הרגשתי איך מאחורי השמש מתחילה לעלות עוד ועוד.
"אני אולי אף פעם לא סיפרתי את זה לך, או למישהו...אבל כל פעם שהמסע ההופעות נגמר אני רק מקווה שנעבור להבא כי כי..." הרגשתי גוש של דמעות עולה לי בגרון
"אני תמיד נורא מתגעגע אליך" מול עיניי החל להבנות מסך שקוף.
"אני תמיד מתגעגע אליך כשאת לא לידי...זוכרת איך בשנה שעברה סיפרת לי שאת עוברת דירה לארצות הברית?"
"אני מעולם לא רציתי שתעזבי... כל כך רציתי לבקש ממך להשאר אבל פחדתי לעצור אותך. את נראת לי כל כך שמחה לעבור ולא רציתי להפריע לך" נגבתי את הדמעות עם היד.
"אני כל כך פחדן, אני מצטער"

"אני כל הזמן השתדלתי לשכוח אותך, לנסות לעבור הלאה אבל אני פשוט לא יכול קורל"

"אבל קורל, אני לא יכול בלעדייך. אני פיזית לא יכול לחיות בלעדיך"

"אבל אני מבטיח לך שאם תתעררי, אם תרצי אני לעולם יותר לא אופיע בחייך. קורל ,אם תרצי אני אעזוב את הלהקה, אני מוכן לעשות הכל אם רק תתעוררי. אני מבטיח לך שאעשה הכל".

שמעתי דלת נפתחת,אבל לא הסתובבתי . לא היה לי אכפת מי נכנס.
שמעתי גרירת כסא לידי. ואז השתרר שקט , שלא נמשך זמן ארוך.
"זה נורא" אמר פתאום קול עמוק לא מוכר. הסתובבתי והופעתי לגלות בחור מאוד חסון ומפותח יושב לידי.
"מה?"לא הבנתי מי הוא בכלל.