אני מסכים לך ללכת

1.3K 131 45
                                    

ג'נקוק שוכב על המיטה ובוהה בתיקרה כבר חצי שעה, ג'ימין שאל אותו אם הוא בסדר אבל הצעיר לא התייחס לאחיו החורג.
הרבה מחשבות התרצצו בראשו של ג'נקוק והשאלה של ג'ין לא יוצא לו מהראש "לאמץ אותך?".
ג'נקוק בטוח שהכול בדיחה אחת גדולה שטאהיונג תיכנן עם ההורים שלו, מי יקח נער בגילו ועוד עם הרבה מגרעות.
"ג'נקוק?" ג'ימין נכנס לחדר והתישב על המיטה לצד ג'נקוק, הצעיר לא פזל עין לכיוון אחיו למרות שהוא יודע שג'ימין לידו יושב על מיטתו.
"אנחנו צריכים לדבר קוקי" ג'נקוק עדיין לא ענה, לא מעניין אותו מה יש לג'ימין לומר והוא גרם לא רוצה לשמוע את קולו החלש של הבוגר ממנו.
ג'ימין הוציא אנחה מפיו ויישר את גבו "אתה לא חייב לומר מילה רק תקשיב, בבקשה" ג'ימין לקח נשימה עמוקה מסדר בראשו את המשפטים שיוציא מפיו עוד כמה שניות.
"טאהיונג סיפר לי שניסת לקפוץ מהחלון" ג'נקוק איגרף את ידו, 'טאהיונג לא יכול לשמור את הפה שלו לעצמו' ג'נקוק חשב והכעס בער בגופו כמו אש.
ג'ימין בחן את הבעות פניו של הצעיר ויודע כבר מה מתחולל לו בראש "אל תכעס על טאה, הוא לא אשם אני שכנעתי אותו לספר.
הוא לא אמר לי למה רצית לקפוץ, הוא גם לא היה צריך כי נחשתי בעצמי" דימעה זלגה במורד פניו של ג'ימין והוא לא טרח להסתיר אותה, הוא נתן לה לזלוג עד שפגעה בשפתיו והוא טעם את טעמה המלוח.
"אני מצטער בשם משפחתי, אבא שלי לא יבקש ממך סליחה...טוב כי הוא בכלא, אמא שלי אלכוהיסטית ומסוממת...אני היחיד עם ראש על הכתפיים"

"אני לא מצפה ממך לסלוח להם, בצדק אין לך על מה...אני גם פגעתי בך שתמיד עמדתי בצד כמו פחדן ולא עזרתי ועד שהיה לי את האומץ אני שברתי את ליבך" יבבה ברחה מפיו של ג'ימין והוא נשנק מהדמעות שנשפכו כמו מים.
"אני מצטער קוקי, אין לך מושג עד כמה...התאהבתי ביונגי, כנראה שתמיד אהבתי אותו והעדפתי לדחוק את זה לפינה, אבל אני לא מתחרט על האהבה שחלקנו ביחד" ג'נקוק התהפך וקבר את פרצופו בכרית הרכה, לא רוצה שג'ימין יראה את הדמעות.
"דבר אחד אני מבקש, בבקשה אל תפגע בעצמך, אני לא אסלח לעצמי אם יקרה לך משהו" ג'ימין הניח את ראשו על גבו של ג'נקוק, ועטף עם ידיו את אגנו הצר של הצעיר.
"אני מסכים לך שתלך, אני מסכים שמפשחת קים תאמץ אותך כי שם יהיה לך הרבה יותר טוב" ג'ימין דיבר בכנות, לא אכפת לו שג'נקוק יעזוב את "הבית" כי הוא דואג לו ורוצה שיהיה לאחיו רק טוב, כי מגיע לו.
"ג'י...ימין היו..יונג" ג'נקוק אמר בקול רועד, ג'ימין חייך הוא סוף סוף שומע את קולו הערב של ג'נקוק.
"אני גם מצטער, על כול המילים שזרקתי עליך ועל כול הכעס שהוצאתי עליך זה לא בגלל הוריך, אני מצטער" חום השיער קם לצורת ישיבה וחיבק את אחיו חזק.
ג'נקוק מתגעגע לחום גופו של ג'ימין, לזרעות הקטנות שעוטפות את גופו הצר, לנשיקות החמות משפתיו העבות של אחיו ולמילים היפות שיודעות לעלות חיוך על פניו של ג'נקוק.
"אין לך מה להצטער, אני אף פעם לא כעסתי לך כי ידעתי את פשר ההתנהגות שלך"
הם נשארו מחובקים עם עיניים דומעות למשך זמן ארוך, לא מרפים אחד מהשני משום שהם זוקקים נואשות לאהבת אחים.
ג'נקוק המשיך לבכות גם בלי סיבה, היה לו כיף לשחרר את הדמעות אחרי שצבר אותם מלא שנים.
ג'ימין הרגיע אותו עם תפיחות עדינות על הגב, עם נשיקות קטנות על המצח ובמיוחד עם מילים מנחמות.
בסופו של דבר הצעיר נרדם על אחיו, ג'ימין השכיב בעדינות את ג'נקוק על המיטה, מכסה אותו בשמיכה ומהדק אותו סביב גופו ככה ששום איבר לא יהיה גלוי החוצה ונותן לו נישקה על האף עם בירכת "לילה טוב קוקי, חלומות נעימים"
------------------------------------------------------
סוף סוף עוד פרק יצא
רציתי לומר שאין לי ימים קבועים אני מפרסמת מתי שיש לי זמן ורוב הפעמיים אין לי זמן.
אני באמת משתדלת לפרסם הכי מהר ולענות לתגובות, אבל תבינו שהלימודים מקשים עליי ואני רוב היום בלי הטלפון.

אני מקווה שתגיבו ותצביעו, זה נותן לי מוטיבציה יותר להמשיך ולדעת שאנשים מתענינים בפיק.

תודה על 10,000 קיראות, אני עדיין המומה שאנשים אוהבים את הפאנפיק הזה.
אני משקיעה עליו מלא וזה כיף לראות כאלו תוצאות.
תודה לכולם💙

you never walk alone / taekookWhere stories live. Discover now