"היי" קטן הוא אמר בשקט וחייך חיוך צדדי קטן כדי להקל על האווירה הכבדה שהייתה בינינו.
"היי" אמרתי והובכתי מכל הסיטואציה הזאת.
"אז מה את עושה כאן?" הוא שאל כשהוא מלטף את לחי ימין שלי וגורם לי לצמרמורת.
"אני באתי להתנצל" אמרתי והשפלתי את פרצופי מבושה.
"אני מזמן סלחתי לך" הוא אמר וגרם לי להרמין את מבטי אליו עקב הבלבול . מה זאת אומרת?
"אני יותר מדי אוהב אותך כדי להיפרד ממך. רק לחשוב שמישהו אחר ינשק אותך גורם לי להתעצבן." הוא אמר וחייך. שתי ידיו תפסו בפני והוא רכן לעברי לנשיקה רכה. לא הצלחתי להתנגד. גם לא רציתי. המילים שלו ריככו אותי כמו חמאה.
הוא התנתק בפתאומיות מהנשיקה והוציא קופסה קטנה עטופה בצבע ורוד והושיט לי אותה. קרעתי לאט לאט את העטיפה כשהקשר עין שלנו לא מתנתק אפילו לרגע. שרשרת כסופה נגלתה לעיני. השרשרת הייתה מורכבת משני חצי עיגול שהתחברו כאחד, בכל חצי הייתה אות . האות הראשונה של השם שלנו.
"מזל טוב נסיכה שלי" הוא אמר ברוך והתקרב אלי יותר. הוא לקח את הקופסה מבין ידי והניח את השרשרת עם האות שלי על צווארו. הסתכלתי על אות השם שלי תלויה על צווארו וחיוך גדול התפרס על פני. אני חשבתי שאיך שאגיע לכאן הוא יעיף אותי בבעיטה והסיכוי שנחזור להיות ביחד הוא קלוש אבל טעיתי. הרי תמיד אני טועה עם נועם הוא מלא הפתעות.
הוא הוציא מהקופסה את האות של השם שלו והתקרב אלי. הסתובבתי כשאני מזיזה את השיער קדימה מאפשרת לו יותר גישה לצוואר שלי. הוא סגר את סוגר השרשרת שנפלה על צווארי. נשיקות רכות ישבו על צווארי, עצמתי את עיני והתענגתי על כל רגע איתו , על המגע שלו , על הנשיקות שלו ועל המילים היפות שלו שמצליחות לקנות אותי.
התעוררתי בבוקר כשאני עטופה בחיבוק גדול של ידיים חסונות. הרמתי את מבטי ופגשתי את פרצופו של נועם. הוא ריר על הכרית כשעיניו עדיין היו סגורות והוא שרוי בתוך תרדמת הלילה. צחקתי על העובדה שהוא נראה כמו ילד קטן שצריך מוצץ.
הסתכלתי על השעון ונדהמתי לראות שעוד כשעה אני צריכה לעבוד. לעבוד בבית משפחת לוינשטין שכרגע אני יושנת בבית שלהם ועוד עם הבגדים של אתמול. קמתי בזריזות מהמיטה מסדרת את השמלה שקצת עלתה למעלה , את השיער שהתפרע בגלל השינה, ואת השיניים שהסריחו מכוסית האלכוהול של אתמול .
פתחתי את הדלת לאט כדי שלא תרעיש. הצצתי עם ראשי מבעד לדלת אל המסדרון מוודא שהוא ריק מאיש. יצאתי בשקט כשהעקבים בידי. ירדתי לאט לאט במדרגות הבית אל הקומה הראשונה ובריצה קלילה הגעתי אל הדלת הראשית של הבית, יצאתי ממנה בזריזות ואז הרשתי לעצמי לנעול שוב את העקבים כדי שלא יכנסו לי בדרך הביתה זכוכיות או לכלוכים כשלהם בגלל שהלכתי יחפה.
נכנסתי בזריזות לבית בזמן שהורי אוכלים ארוחת בוקר ומסתכלים עלי כאילו אני גנב שנתפס על חם בשעת מעשה.
"היכן היית גברתי הצעירה?" שאל אבי כשהוא מסתכל עלי בהבעה זעופה.
"אצל נועם" עניתי בטבעיות והתקדמתי אל שולחן האוכל שותלת לאבי נשיקה בלחי ועוברת לאחר מכן לאמי.
"זה לא מקובל עלי" הוא אמר עדין זעוף פנים. טוב כנראה שהנשיקה בלחי לא ריככה את העניין כמו שהייתי עושה בצעירותי כילדה .
"למה הכוונה?" שאלתי מיתממת כשאני פותחת את הארון ומוציאה צלחת נוספת מצטרפת אליהם לארוחת בוקר.
"שאני לא מוכן שתשני אצלו הרבה, אתם בני נוער וההורמונים שלכם משתוללים" הוא אמר ואני פערתי את עיני כשאני נחנקת מהמים ששתיתי כשדיבר. אמי נבהלה וטפחה על גבי כדי שהנשימה שלי תחזור להיות יציבה.
"אבא אני כבר בוגרת ואני יודעת לשמור על עצמי" אמרתי כשצחוק מתגלגל יוצא ממני לאחר מכן ואני כבר עזבתי את השולחן נותנת להורי עוד להתווכח בנושא. אבי מעולם לא דיבר על זה כשהייתי בקרבתם של הורי , הוא העדיף שאדע כמה שפחות למרות שידעתי תמיד יותר. ונראה שאם הוא העלה את הנושא הזה עכשיו זה לא יצא מהפה שלו בזמן הקרוב .
יצאתי מהמקלחת בזריזות, מרחתי על עצמי קרם גוף נעים כמו שאני אוהבת . התלבשתי בזריזות ויצאתי מהחדר כשמפתחות הבית אצלי ביד עם הטלפון. התקדמתי לכיוון דלת הבית וראיתי שהורי עוד לא יצאו מהבית לעבודה וממשיכים לשבת בשולחן.
"לאן את הולכת?" שאלה אימי כשהיא עוצרת אותי מלצאת מפתח הבית.
"לעבודה" אמרתי בלי לחשוב והסתכלתי על השעון . אוי אלוהים יש לי עוד 7 דקות להיות שם.
"עבודה?" שאל אבי מבולבל כשהוא מכווץ את גבותיו שהתחברו ויצרו כגבה אחת .קמטים יצאו להם על מצחו. קמטים של דאגה והתבגרות.
"בייביסיטר טוב אני חייבת לעוף לפני שאני יאחר ביי" אמרתי בזריזות ויצאתי מהר מהבית לפני שיתחילו לחקור אותי .
YOU ARE READING
עלמה - Alma
Romanceהכירו את עלמה , נערה בת 17. עלמה היא בת יחידה להורים ממעמד הביניים , היא רואה את הקשיים הכלכלים של הוריה ומחליטה לצאת לעבוד בסתר אצל משפחת לוינשטיין ומשקרת להוריה . מה יקרה שתכנס לבית משפחת לוינשטיין? ומה יקרה כשהוריה יחשפו את שקריה ?
