פרק 6

4.7K 317 10
                                    

חודש עבר מאז שתליתי את המודעות ושום דבר. בהתחלה חשבתי שאולי כמה ילדים מרחוב הורידו את זה משעמום אבל לא המודעות עדיין תלויות אז החלטתי לחפש את מזלי במקום אחר אבל גם משם לא היה טלפון. החשבונות בבית הצטברו ואני הלכתי לעזור להורי בעבודה אולי ככה פחות יחזרו עייפים אבל הבוס ניצל זאת והציע להם שעות נוספות והם לקחו את זה כמתנה.
בזמן שהחודש הזה עבר ללא מענה הלימודים הסתיימו והטקס של סוף שנה ליב׳ היה מרגש. התחלתי לחשוב מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי.אולי ללמוד מקצוע? לעבוד תוך כדי?. שאלות והרהורים עלו בי אך הם נעצרו בגלל שיחת טלפון.
בהתחלה הרגשתי לא נעים שלקחתי את הטלפון של אימי ושיקרתי שהוא אצל שני מאז אותו לילה .כל יום תירצתי תירוץ אחר ללמה לא לקחתי את הטלפון עדיין אבל היא התייאשה והניחה לעניין.
"הלו" עניתי ואפשר היה לשמוע את ההתרגשות בקולי.
"שלום ,ראיתי את המודעה שלך והייתי מעוניינת שתלמדי את הבן שלי" קול של אישה סמכותית בקע מהצד השני של הקו.
"כן אני ישמח"
"את יכולה להתחיל מחר" היא שאלה עדיין בקול סמכותי.
"כן בטח" עניתי ורציתי לקחת דף ועט לכתוב את הכתובת.
"תגיעי לרחוב הורדים 21 משפחת לוינשטין בשעה 17:00" היא אמרה ואני כתבתי במהירות משננת את הכתובת לאט לאט.
"אוקי בסדר להתראות" אמרתי וניתקתי את הטלפון.
קפצתי מהתרגשות על המיטה והיה נדמה לי ששמעתי את רעש הקפיצים ששמחו יחד איתי וכמעט יצאו מהמקום. רחוב הורדים זה הרחוב בו גרות שני עדן נופר ונועה. שכונת ״העשירים״. זה מצוין בשבילי כסף טוב.
הפעלתי מוזיקה במחשב ללא התחשבות בשכנים ורקדתי מאושר. סידרתי את הבית הכנתי ארוחת ערב להורים שיחזרו מהעבודה, דיברתי עם שני והחלטנו להפגש היום בגינה הקבועה.
התקלחתי ,התלבשתי וחטפתי חטיף מהארון ויצאתי לכיוון הגינה בה קבעתי עם שני.
סיפרתי לשני שקיבלתי עבודה והיא כמובן שמחה בשבילי שסוף סוף מצאתי עבודה שקיטרתי לה עליה במשך חודש שלא התקשרו וגם כי מספר הרחוב ששם גרה משפחת לוינשטין קרוב לבית שלה אז ככה שנהיה שקרובות.
"אז מה איתך ועם אדם?" שאלתי מתעניינת. מאז אותו היום שהם דיברו בכיתה הוא התקשר אליה כמה פעמים ,דיברו בהודעות ,התנשקו וככה הם נהיו חברים .
"בסדר , זה מחזיק מעמד בינתיים כבר שלושה שבועות" היא אמרה והיה נשמע שיש ייאוש בקולה.
"בינתיים?" שאלתי מרימה גבה.
"כן אנחנו רבים פה ושם אבל בסדר".
אחרי שיחה ארוכה על אדם וכל כמה שהוא חמוד אבל קנאי ורכושני החלטנו להגיד לשלישיה לבוא.
ראינו את השילישיה באופק עם שקית ביד הם התקדמו יותר וראיתי כמה פחיות בשקית הסופר השקופה שאיתה באו.
"מזה" שאלה שני מקדימה אותי וקמה לחבק אותן כמוני.
"הבאנו קצת שתיה" נופר אמרה והתיישבנו בספסל.

צחקנו ושתינו מהשתיה שהשלישיה הביאה וקצת השתטנו . למרות שלא שתינו אלכוהול זה נתן לנו מצב רוח לשטויות.
חבורה של כמה בנים נכנסה אל הגינה לא התעמקתי בהם נתתי מבט קטן ושיחררתי .

עלמה - AlmaWhere stories live. Discover now