התעוררתי לבוקר שיגרתי. עשיתי את אירגוני לבית הספר נשקתי להורי באיחולי "בוקר טוב" ויצאתי מהבית כששני שלחה לי הודעה שהיא ממתינה לי למטה. ירדתי במדרגות העפתי מבט אחרון במראה שבכניסת הבניין בוחנת את עצמי ומסדרת שיערה שזזה ממקומה.
"קדימה עלמה אנחנו נאחר" זירזה אותי שני. "אני באה,אני באה" והתקדמתי אליה בצעדים גדולים חובקת לה ואנחנו מתקדמות לבית-הספר.
"אז מה קורה איתך ועם שי?" שאלתי מתעניינת בדייט שלה מאתמול .
"אני לא יודעת, הוא חמוד אבל אני לא מרגישה שזה יכול להיות משהו מעבר לידידים" ואנחת יאוש נפלטה ממנה.
"למה לא היה נחמד כשיצאתם?" כיווצתי את הגבות בבלבול.
" שלא תביני לא נכון היה נחמד אבל דיברנו וצחקנו כמו ידידים , ואפילו שהתחבקנו זה הרגיש ככה" הסבירה את עצמה.
"לא נורא בסוף יגיע מישהו מהאגדות" אמרתי בקול חולמני אך מגחך כנזכרת בפעם הזאת שספרה לי שהיא מחפשת את האביר על הסוס הלבן שלה. "יופי תצחקי עלי" אמרה בבוז וגלגלה את עיניה.
נכנסנו בשער בית הספר בצעדי ענק ממהרות להגיע בזמן לכיתה לפני שהצלצול יגיע ונקבל נזיפות מהמורה. שעתיים מתחילת הלימודים עברו מהר למרות שנראו כמו נצח ,המורה חפרה על עקרונות האקולוגיה ועוד כמה נושאים שהקשבתי להם בחצי אוזן מחכה שהצלצול להפסקה יגיע.
חיכיתי בשער לשני שתצא ממבנה בית הספר כשהלימודים הגיעו לתומם. עברו כ- 5 דקות ושמתי לב שהיא מתעכבת, זה מוזר. שני אף פעם לא מאחרת "זמנים זה קודש" היה המשפט הקבוע שלה. עוד 10 דקות עברו והיא עוד לא הגיעה . החלטתי להכנס למבנה שלה לראות למה היא מתעכבת.
אני ושני לומדות בשתי מבנים שונים אך אנחנו באותה כיתה. היא לומדת במבנה א' ואני במבנה ב'. נכנסתי אל המבנה ואני חושבת שזאת פעם ראשונה שהייתי בו , הוא היה מרשים וגדול יותר מהמבנה שבו אני לומדת. אומנם צבע הקירות ומספר הקומות של הבנה היה זהה לשלי אבל המבנה שלי היה קצת יותר קטן מהמבנה הזה , המבנה הזה הכיל 15 כיתות מה ששלי הכיל רק 10 כיתות.
התהלכתי במסדרון המבנה וחיפשתי את הכיתה ששני לומדת בה.
יב'1 ..יא'2..י'3..יב'4.. סוף סוף מצאתי. פתחתי את דלת הכיתה ומצאתי שם את שני עומדת ומולה יושב מישהו על השולחן ושניהם משוחחים ,כנראה שהפרעתי להם כי שנכנסתי הם מיד השתתקו. שני הסתכלה עלי בבלבול ואז הבנה התבהרה על פניה.
"אוי סליחה שכחתי.״ והסתובבה עם כל גופה אלי. "לא זה בסדר אני רואה שאני מפריעה אז אני.." התכוונתי להמשיך אך היא קטעה את דברי ואמרה בחיוך "- מה פתאום אנחנו הולכות ביחד".
העברנו מבטים שלושתנו ואכן הרגשתי לא רצויה , הצעתי שאני אחכה לה בחוץ והיא הנהנה בראשה לאישור.
היא יצאה מהמבנה והתקדמה אלי. "סליחה שחיכית לי הר.." היא התחילה לומר אך אני קטעתי אותה "מי זה?" שאלתי מסוקרנת לדעת מה הסיבה שנשארה לדבר איתו בזמן שאני חיכיתי לה. "מי זה מי?" היא שאלה עם חיוך תמים מסתכלת על המדרכה ולא על פני. "אל תשחקי אותה ראש קטן , הוא מהכיתה שלך?" שאלתי אותה. אני לא ממש מכירה את כל מי שלומד איתנו בבית הספר ,בעיקר את השכבה שלי ולא זכור לי שראיתי אותו.
"האמת שהוא מיב'1 הוא נכנס לכיתה לחפש את אביאור ואמרתי לו שהוא כבר יצא ואז הוא התיישב על השולחן מולי בזמן שאני סידרתי את החפצים שלי ופיתח שיחה והחלפנו מספרים ואז את נכנסת ומפה את יודעת" היא אמרה נבוכה עם חיוך מאוזן לאוזן. "אז אני רואה שהנסיך על הסוס הלבן הקדים להגיע" אמרתי בפרצוף תחמני רומזת לה על השיחה שניהלנו הבוקר. "תירגעי" היא אמרה קוטעת אותי ומרצינה את פניה "נראה לאן זה ילך אני לא מפתחת ציפיות" הוסיפה והרצינות לא החזיקה הרבה זמן מעמד כי אז הגיע החיוך שלא הצלחתי לפרש.
הדרכים שלי ושל שני נפרדו ונכנסתי הביתה. שאר היום שלי עבר בהתכתבויות עם שני ועוד כמה חברות מהשכבה שקבענו היום לצאת. הערב ירד לו יצאתי מהמקלחת ליפפתי מסביבי מגבת יצאתי אל החדר .התלבשתי ,התאפרתי והתבשמתי.
שלחתי הודעה לשני שאני בדרך אליה ,הסתכלתי פעם אחרונה במראה מסדרת את השמלה שלי מורידה אותה קצת שלא תראה קצרה מידי. עברתי ליד חדר הורי וראיתי שהשינה נחתה עליהם מוקדם כמו בכל יום .העבודה סוחטת מהם הרבה אנרגיה.
יצאתי מפתח הבית אל הבית של שני שגרה כמה רחובות ממני. היא חיכתה לי למטה. התחבקנו והחמאנו אחת לשניה ויצאנו לכיוון המועדון בידיעה שהבנות מחכות לנו שם.
~~~~~~~~~~~~~~~~~
30 הצבעות וממשיכה
YOU ARE READING
עלמה - Alma
Romanceהכירו את עלמה , נערה בת 17. עלמה היא בת יחידה להורים ממעמד הביניים , היא רואה את הקשיים הכלכלים של הוריה ומחליטה לצאת לעבוד בסתר אצל משפחת לוינשטיין ומשקרת להוריה . מה יקרה שתכנס לבית משפחת לוינשטיין? ומה יקרה כשהוריה יחשפו את שקריה ?
